<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מקום שנהגו לבנות גויל ומפרש בגמ' (לקמן ג' ע"א) אבני דלא משפיין כלומר אבנים שאינן מגורדות שיש להן כמין קרנות בולטות, היינו מרשא דקרנאתא.
<b>הערוך ערך גויל</b>
כפיסין, לבינים — בונים.
<b>הערוך ערך לבן ד</b>
ועושה חזית מבחוץ.
<b>הערוך ערך חז ב</b>
מאי מחיצה, גודא — פי' קיר, "למה פרצת גדריה" (תהלים פ', י"ג) תרג' למה תקפת גודהא.
<b>הערוך ערך גד ו</b>
<h2>דף ב:</h2>
ודקארי לה מאי קארי לה — ענין קושיא.
<b>הערוך ערך אר ג</b>
פי' גאון מאי איריא דקא ארי לה לשון עירוב, כדאמרינן בטבול יום (פ"ג מ"א) אוכל שנפרס ומעורה במקצת ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה, והרבה בל' ארמי מחליפין א' בע' כלומר מידי דמערבא.
<b>הערוך ערך ער ג</b>
מאי לאו — כותל, לא — במסיפס בעלמא — פי' הגאון מסיפס כותל חלול שיש בו חלונות חלונות.
<b>הערוך ערך מסיפס</b>
<h2>דף ג.</h2>
בשקנו מידן ברוחות — פי' קנו מידם להיות חצי חצר זו במזרח לפלוני וחצי חצר זו במערב לפלוני.
<b>הערוך ערך רוח א</b>
במקום שנהגו לבנות גזית — פי' באבנים מפוסלות שוות, תרג' "לא תבנה אתהן גזית" (שמות כ', כ"ה) לא תבני יתהון פסילן.
<b>הערוך ערך גזת</b>
כפיסין — ארחי — פי' שהן חצי לבינה כי הלבינה יש בה ג' טפחים, כדתנן (עירובין י"ג ע"ב) האריח חצי לבינה של ג' טפחים.
<b>הערוך ערך כפס</b>
כפיסין — ארחי — אריח חצי לבנה של ג' טפחים.
<b>הערוך ערך ארח א</b>
גזית — אבני דמשפיין — כדכתיב "מגוררות במגרה" (מ"א ז', ט').
<b>הערוך ערך שף א</b>
טפח יתירה לביני אדכי — פי' בין שתי שורות שורה של אריח מכאן ושורה של אריח כנגדה וטפח חלל באמצע.
<b>הערוך ערך אדכי</b>
הני מילי בטינא, אבל בריכסא בעיא טפי — פי' בצרורות קטנים ובטיט לקשור האריחים בטיט שלא יבעטו בכותל.
<b>הערוך ערך רכס ב</b>
במקדש שני מ"ט לא עביד אמה טרקסין — פי' טרקסין לשון יוני פנים וחוץ, כלומר מספקא להו אי כלפנים אי כלחוץ וכך מפורש בירושלמי.
<b>הערוך ערך טרקסין</b>
פושכי — "טפח סביב" (שמות כ"ה, כ"ד) תרג' רומי פושכא סחור סחור.
<b>הערוך ערך פשך</b>
<h2>דף ג:</h2>
תיוהא חזא ביה — פי' רעוע.
<b>הערוך ערך תיוהא</b>
עד דתקין שפוכא — פי' מרזב.
<b>הערוך ערך שפך</b>
<h2>דף ד.</h2>
אהדר ליה כלילא דיילי — תרג' "והאנקה והכח" (ויקרא י"א, ל') ויילא וכוחא, ובלעז סנגיסוקא, ובלשון ישמעאל עלקה.
<b>הערוך ערך יילי</b>
אם זיינך עלך ספרך כאן, לא רכא וכו' — פי' אע"פ שכלי זיינך עלך כמלכים ומדמה אתה בעצמך שאתה מלך, הרי ספר יחוסך כאן ידוע שאתה עבד בן עבד ולא רך בן רך, וסוף הדברים התמיהו ואמרו קלניא מתעבד, ובתמיהא גרסינן הנעשה הורדוס חפשי, זה פי' גאון. ור"ח ז"ל פי' קלניא מתעבד, כלומר אפקירך ואת רכושך לבני החיל כי עבד אתה. "החלצו" (במדבר ל"א, ג') תר"י איזדיינו וכן חלוצי צבא.
<b>הערוך ערך זיוט</b>
אי סייפך עלך ספרך כאן. ס"א זיינך וכבר פירשנו במקומו.
<b>הערוך ערך סייף</b>
לא ריכא ולא בר ריכא — כבר פי' בע' זין.
<b>הערוך ערך רך ב</b>
הורודוס קלניא מתעבד — כבר פי' בע' זיין.
<b>הערוך ערך קלנייא</b>
במאי בנייה, באבני שישא כוחלא ומרמרא — פירוש אבנים שדמותן כעין כוחל.
<b>הערוך ערך כחל</b>
באבני שישא כחלא ומרמרא — עיי' בע' כחל.
<b>הערוך ערך שש א</b>
אדוותא דמיא — פי' אדוותא — כגלי הים שהן כגוון תכלת כמו הרקיע בטהרתו מן העבים.
<b>הערוך ערך אדוותא</b>
בהוצא ודפנא — וכבר פירשנו בע' דפן — פי' הוצין של דקל שעושין ממנו מחיצה.
<b>הערוך ערך הץ</b>
לאתויי מאי, לאתויי היכי דנהיגי בהוצא ודפנא — פי' עבדי לחיים של גדר מן הדפנא, ומגדלין אותה מהוצי דקל.
<b>דפנא — פי'] אילן ששמו דפנא ול"י קורין ללאורו — דפני. ורב האי גאון פי' הוצא — גדר של קנים, דפנא — קנים עומדין שמחזיקין בהן מחיצת הקנים שלא תדחה אותה הרוח ויפילה. [הערוך ערך דפן ג</b>
אתי חברי לייף ביה... ליפופא מידע ידיע — פי' מחוברין... כמו "על שני קצותיו חבר" (שמות ל"ט, ד') תרג' מלפף.
<b>הערוך ערך לף א</b>
<h2>דף ד:</h2>
קיפולא מידע ידיע.
<b>הערוך ערך קפל ג</b>
סניפי דיכי לבר — פי' מוציא ראשי הקנים ודפנא שהוא הקנים העומדים לחיזוק המחיצה לחוץ. פ"א, דלכי גדיל להו להוצי ליכוין דליהוו רישייהו דהוצי כייפי לבר לאותו צד של חברו.
<b>הערוך ערך סנף</b>
השתא נמי שדי ליה, שריק ליה — כולן ענין טיחה וסתימה.
<b>הערוך ערך שרק א</b>
<h2>דף ה.</h2>
קיבורא דאהיני — פי' מכבדות של תמרה, ופי' אהיני פרי של תמרים שאינן מבושלין.
<b>הערוך ערך אהין</b>
א"ל, עיזא בעלמא לאו אכלויי מכלינא בה.
<b>הערוך ערך כל ב</b>
ארבעי לצלא וארבעי לצללא — פי' משל משל לו רב ספרא לרבינא, מה אתה מקפיד על רוניא ליטול ממנו השדה להרבות לך נכסים, צלא הוא הפועל שעושה שכירות ועומד בשרב ושמש ואוכל ארבע ככרות ובעל הבית שישן בצל ואינו עומד בשרב ובשמש אינו אוכל אלא ד' ככרות, הלכך דייך במה שיש לך ועזוב השדה זה לרוניא. פ"א, כי היכי דצריכי לאושכף עשיר שהוא צלא ד' ככרות למזונותיו ואנשי ביתו כך צריכין ד' לצללא לאושכף עני, משל אמר לו, כלומר מעשה זה דבר מצרא אינו אלא משום ועשית הישר והטוב, וכיון דזה רוניא עני הוא אעפי"כ אינו יכול לחיות בלא שדה, שאם לא יקח עכשיו שדה זו יפסיד מעותיו ואין לו במה להתפרנס, משום הכי לא יכלת לסלוקי, דאין לך ועשית הישר והטוב גדול מזה דתשביק ליה למזבן.
<b>הערוך ערך צלא</b>
<h2>דף ה:</h2>
שאני התם דכל ספא וספא זימניה הוא — פי' כל נדבך ונדבך זימניה הוא.
<b>הערוך ערך סף ד</b>
<h2>דף ו.</h2>
ומודה רב הונא בלופתא ובקרן זוית, ומודה רב נחמן באפריזא ובבקעתא דכשורי — פי' רבינו חננאל, לופתא כגון שלא בנה כותל כנגד כותל המחיצה, אלא היה לו כותל בנוי קודם לכן ועכשיו חיבר אליו והאריכו כנגד כותל המחיצה, או שעשה לו קרן זוית או שהיה קטן והרחיבו בקרנות דבהני כולהו אינו חייב אלא כשיעור שסמך. ומודה רב נחמן שאפילו לא בנה עכשיו כותל אלא היה לו כותל כנגד זה הכותל של מחיצה ועמד עכשיו ועשה על אותו הכותל הישן שהיה לו בחצרו אפריזא שהן קרשים מוכנים לתת עליהם קורות התקרה או קבעתא דכשורי שהן כמו חלונות להכניס בהן ראשי הקורות, נתברר שבדעתו לתת התקרה על זה הכותל ועל הכותל של מחיצה וחייב לתת חצי הוצאת כותל של מחיצה ואע"פ שאינו כנגד כל הכותל, ואפילו לא בנה כותל כנגדו אלא היה לו כותל בחצרו ועשה בו עכשיו אפריזא או קבעתא דכשורי חייב בכל. פ"א, ומודה רב הונא בלופתא שאם ליפף סיד באותו חצי כותל שבנה וסדו בסיד מצדו שאין בדעתו להשלימו, או עשה קרן זוית כגון שהכותל שבנה היה מצד מערב כנגד כותל חצר שבמזרח שבינו לבין חבירו וזה חצי כותל מצד מערב שבנה הוא בראשו מצדו מצפון בנה בנין אחד או מעט או הרבה, גלי דעתיה דשוב לא ישלימו, ולמאי דלא סמך לא סמך, ומודה רב נחמן באפריזא — כגון גידודי שעושין לכותל כשרוצין להוסיף עליו ובקבעתא דכשורי עשה לכותל מערבי שבנה מקום לשום שם קורה אחת או שתים בצדו של כותל שילך כנגד כל הכותל שבין שתיהן ובראש אחד של קורה ישים סמוכות, גלי דעתיה שיקרה בין כותל המחיצה לכותל שעשה והקורה שהולכת בצד מערבי.
<b>הערוך ערך לפתא</b>
אפריזא וקבעתא דכשורי — פי' אפריזא בע' למ"ד בלפתא.
<b>הערוך ערך אפריזא</b>
בי כווי לא הוי חזקה — פי' ראובן ושמעון שכנים היו ובנו שניהן עד ארבע אמות מן הכותל ומשם ולמעלה בנאו שמעון לבדו, ועכשו נמצאו בכותל זה בין החלונות להכניס בהן ראשי הקורות מחצר ראובן, אינו יכול ראובן לטעון שאלו הן חזקה שלי שחצי כותל שלי, שיכול שמעון לומר לא עשיתי בכותלי כך אלא שאם תתן לי חצי ההוצאה לא אצטרך לנקב במקבות בכותל.
<b>הערוך ערך בי כווי</b>
אמר רב נחמן, בי כוי לא הוי חזקה אע"ג דמנח ביה המלטה — פי' זו תקרת החלון, וי"א, חתיכות של קורות במקום הראוי בכותל להניח בו ראשי הקורות של תקרה. וי"א, לשון לעז הוא מלטא שעושין מן הסיד להניח הקורה.
<b>הערוך ערך המלטה</b>
אשיתא — פי' כותל.
<b>הערוך ערך אשיתא</b>
אחזיק להורדי אחזיק לכשורי — פי' אחזיק להורדי שהן קנים במקום הראוי לקורות אחזיק לכשורי, ואין חברו יכול למונעו מלתת שם כשורי.
<b>הערוך ערך הרדי</b>
אחזיק לנטפי אחזיק לשפכי — פי' בע' שפך.
<b>הערוך ערך טף א</b>
אחזיק לנטפי לא אחזיק לשפכי — פי' תקרה שהיא מקורה ברעפים שמנטפין מן הקורה בחצר חברו, ואם בא לשנות לתת מרזב בתקרה להיות כל מימי התקרה נשפכין במרזב — אין לו כח.
<b>הערוך ערך שפך</b>
אפילו צריפא דאורבני — פי' צריף המקורה במורביות של ערבה צר מלמעלה ורחב מלמטה ומי המטר שותתין ויורדין במורביות הללו בחצר חבירו. וי"א, אורבני מין גמי ובעלי כפרין עושין כן.
<b>הערוך ערך צרף א</b>
<h2>דף ו:</h2>
א"ר, נחמן אמר רבה בר אבוה, המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה — פי' פלטורין.
<b>הערוך ערך בירה</b>
משתמש בכותליה ובזיזיה עד ארבע — פי' תרגום "יציע" (מ"א ו', ה') זיזא והן הקורות היוצאות מן הכותל לחוץ כדאמרינן בס"ג דפ' מרובה (ב"ק פ"ב ע"ב) י' דברים נאמרו בירושלים... אין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום אוהל טומאה, אי נמי דלא מיתזקן עולי רגלים. ותנן בהזיז פי"ד באהילות (מ"א) איזהו הזיז, שפניו למטה, והגזוזטרא שפניה למעלה, כלומר זיז יוצא מן הכותל וראשו כפוף למטה וגזוזטרא יוצאה מן הכותל וראשה נשואה למעלה.
<b>הערוך ערך זיז א</b>
שקול אוזינקא ועבדיה את כוליה — פי' הוצאת בנין הכותל.
<b>הערוך ערך אוזינקא</b>
אמצורי קא ממצרנא — פי' כדכתיב "ויזורר הנער" (מ"ב ד', ל"ה) והוא פישוט עצמות ואם הם הגגות משוות זו לזו יכול למימר ליה הכי אבל אם יש ביניהן מעקה גבוה אפילו י' טפחים אין יכול לומר כך אלא נתפש עליו כגנב.
<b>הערוך ערך מצר ב</b>
<h2>דף ז.</h2>
א"ל רבא, לא אמינו לכו לא תיתלו בוקי סריקי ברב נחמן — פי' כלים רקים כמו "בקבוק" (מלכים-א' י"ד, ג') כלומר דברים שאין בהם ממש.
<b>הערוך ערך בק ד</b>
הנהו בי תרי אחי דפלגו בהדי הדדי, חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצה — פי' אספלידא — מערה, פי' אחר אכסדרה. פי' תרביצה — חצר. "מפני שאול במערה" (תהלים נ"ז, א') תרג' מן קדם שאול באספלידא.
<b>הערוך ערך אספלידא</b>
אדרונא — "ויבא החדרה" (בראשית מ"ג, כ"ט) לאדרון בית משכביה. ובל"י קוראים לחדר אנדרון.
<b>הערוך ערך אדרון</b>
<h2>דף ז:</h2>
לפי קירוב בתים הן גובין — פי' החצר הסמוכה לחומת העיר נותנת יותר.
<b>הערוך ערך קרב ב</b>
רמא שורא ארבנן — פי' הטיל בנין החומה על רבנן.
<b>הערוך ערך שר ג</b>
<h2>דף ח.</h2>
"גם כי יתנו בגויים עתה אקבצם" (הושע ח', י') — פי' גם בהיותם בגוים אם אראה אותם כי יתנו תנויי התלמוד — עתה אקבצם, ואם לא יתעסקו אלא המעט — "ויחלו ממשא מלך ושרים", כלומר יעלו ממשא מלך ושרים, פ"א, יחלו — יבטלו, כמו "לא יחל דברו" (במדבר ל', ג') תרג' לא יבטל.
<b>הערוך ערך תן א</b>
מנת המלך — כבר פירשנו בע' ארנונא.
<b>הערוך ערך מנת א</b>
"בלו" (עזרא ז', כ"ד) זו כסף גולגלתא — כבר פירשנו בע' ארנון.
<b>הערוך ערך גלגל ז</b>
"מנדה" (עזרא ז', כ"ד) זו מנת המלך, "בלו" — זו כסף גולגלתא, "והלך" — זו ארנונא — פי' מנדה — זו מנת המלך. בלו — זו כסף גולגולת המס שעל בני אדם, והלך — זו ארנונא ארוחת דורון לשלטון העובר ממדינה למדינה נותנין לו כל עיר שעובר בה ארוחה, ופי' מלשון "ויבא הלך" (שמואל-ב' י"ב, ד').
<b>הערוך ערך ארנון</b>
רב פפא רמי כריא חדתא איתמי — פי' הטיל חפירות הנהר על היתומין. הכל לכריא דפתיא ואפילו מרבנן — פי' לחפור ברחבה ולהשוותה לתקן העיר להסיר הרכסים שלא יכשלו בהן העוברים והשבים. ואי נפקי באוכלוזא — כבר פירשנו בע' אכלוסא. פ"א של גאון, כריא דפתיא — נהר של מדינה שרגילין לשתות ממנו מסייעין רבנן לתקנו, למיפק בכילוזא כאלוז ממש מלש' ישמעאל כגון שרגילין להקבץ אנשי אותה העיר ולצאת גדודים לשמירת אותו מקום לצעוק ולהודיע להם.
<b>הערוך ערך כר יא</b>
ודילמא לא מדויל, אי מדויל ואי לא מדויל מהדרינן ליה ניהלייהו —
<b>פי' אי מדויל] זכות להן וזכין אדם שלא בפניו. [פי' ואי לא מדויל] וחוב הוא להן ואין חבין לו לאדם שלא בפניו דקטנים נינהו וכשלא בפניו דמי. [הערוך ערך דול</b>
א"ר יהודה, הכל לאיגלי גפא ואפילו מיתמי — פי' ר"ח אגפא סגירה מלשון "יגיפו הדלתות" (נחמיה ז', ג') אגלי שערים כמו טרוקו גלי (ברכות כ"ח ע"א) כלומר לעשות שערים לעיר.
<b>הערוך ערך גל ב</b>
ואי נפקי באוכלוסא, רבנן לאו בני מיפק באוכלוסא נינהו. ס"א, אכלוזא — פי' ואי נפקי בחפירה זו בהמון עמי הארץ, לא נפקי רבנן בהדייהו שאין דרך החכמים לצאת עם עמי הארץ ירודים ונבזים.
<b>הערוך ערך אוכלוסא</b>
ההוא דמי כלילא דשדו אטבריא — פי' נגנב נזר המלך, אמר המלך, הואיל ופשעו היהודים בשמירת העיר ישלמו דמי הנזר.
<b>הערוך ערך כליל א</b>
החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום — פי' שיירא של חמרים ושל גמלים.
<b>הערוך ערך חמר א</b>
י"ב חודש לפסי העיר — פי' קרשי עץ לחזק שערי העיר כמו (עירובין י"ז ע"ב) עושין פסין לביראות.
<b>הערוך ערך פס א</b>
לפרשא לשורא ולטרזיינא — כבר פירשנו בע' טרזין.
<b>הערוך ערך פרש, שר ג</b>
לפרשא, לשורא, ולטורזיינא — פי' לשורא — לחזק החומה, לפרשא — שקונין סוסים לפרשין כדי שיצאו חוץ לעיר לעיין אם יבואו גייסות, לטורזינא — לצורך קנין כלי זין שנושאין אותן שומרי חומות העיר.
<b>הערוך ערך טרזין</b>
מאי מצוה רבה, — פדיון שבויים.
<b>הערוך ערך שב ח</b>
<h2>דף ח:</h2>
ת"ר, קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה — פי' קופה שיש בה מעות של צדקה ידוע סכום כל אחד ואחד כמה יתן, אבל בחילוק צריכין לחלק ולעיין לפי העני כל אחד כראוי לו, ואינה נגבית אלא מע"ש לע"ש והיא לעניי העיר. תמחוי — הוא כגון קערה שמתקבצין בה לחם ומיני תבשיל להאכיל לעניי עולם ונגבית בכל יום בג' ומתחלקת בג' מפני שגיבויה וחילוקה שוין.
<b>הערוך ערך קפה</b>
תמחוי נגבה בג' ומתחלק בג' — כבר פי' בע' קפה.
<b>הערוך ערך תמחוי</b>
רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי.
<b>הערוך ערך רש ד</b>
להתנות על השערים — כבר פי' בע' סע.
<b>הערוך ערך תן ב</b>
רשאין בני העיר להתנות על השערין ועל המדות ועל שכר פועלין ולהסיע על קיצותן — פי' להתנות על המדות למחוק או לגדוש או להוסיף ולגרוע, ועל השערים פי' כור של חטים בכך וכך מעות וכן כל דבר שיש לו שער כיוצא בו, ועל שכר פועלים להתנות ביניהן תנאין על מה שיסכימו ויתרצו, ולהסיע על קיצותן פי' לשנות פעם אחר פעם כאשר יראו, והני מילי היכא דליכא אדם חשוב בעיר, אבל איכא אדם חשוב בעיר אין להם להתנות אלא ברשותו, ואם לא עשו כן לא עשו כלום.
<b>הערוך ערך סע א</b>
הא — דאמיד, הא — דלא אמיד — אי אמיד — כייפינן ליה.
<b>הערוך ערך אמד</b>
"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" — פי' תלמידי חכמים עתידין להיות כצאת השמש בגבורתו, גבורתו העתידה להיות שמ"ג חלקים יתר על אורו של המאיר עכשיו, כדמתרגמינן "ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל', כ"ו) על חד שמ"ג, פי' שבעתים ז' פעמים ז' הרי מ"ט עתיד להוסיף בכל יום באורו על מה שהוא עכשיו מ"ט חלקים, ואור של צדיקים הוא עתיד להיות כאור ז' ימים ז' פעמים מ"ט הרי שמ"ג כמה שהוא עכשיו.
<b>הערוך ערך אהב</b>
פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן — פי' אם יש בכיס של צדקה פרוטות של נחושת ומתירא שמא יפסידו, מחליפן לאחרים מפני חשד.
<b>הערוך ערך פרט ג</b>
מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא, כיון דשמעה להא דתניא, ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה, הוה יתיב — פי' מחצלות שהיו יושבין עליהן.
<b>הערוך ערך צף ז</b>
<h2>דף ט.</h2>
מאי פרנסת לינה, — פוריא ובי סדיא.
<b>הערוך ערך פר ב</b>
<h2>דף ט:</h2>
אילעא משגש אורחתא דאמיה — פי' לפי שהצריכה להוציא דדיה לפניו ואמרה לו עשה בשביל כבוד דדים שינקת מהם, לפיכך קרו ליה אילעא משגש אורחתא דאמיה.
<b>הערוך ערך משגש</b>
עולא משגש אורחתא דאמיה — פי' למה נקרא שמו משגש מפני שגרם להתגלות לפני רב ששת ואמרה לו ראה השדים שלי שינקת מהם, כלומר אני חשובה לך להתגלות לפניך כאם מינקת. "ובאין נרגן ישתוק מדון" (משלי כ"ו, כ') תרג' והיכא דלית שיגושא אישתק תיגרא. "ודברי נרגן כמתלהמים" (שם כ"ב) מילוי דשיגושא מרכנן ליה.
<b>הערוך ערך שגש</b>
מסיט נבלה יוכיח דמטמא בגדים ואין מטמא אדם — "והנושא" (ויקרא י"א, כ"ה) תר"י דייסיט... והיסט גופו נדנוד בל' הקדש
<b>והסט בל' גמרא] ומי שנשא כלום כבר הסיטו שהנושאה מסיטה לפי שמתנדנדת בכחו. ועקרו בל' לעז אסייטרי. [הערוך ערך סט א</b>
"ושחד בחיק חמה עזה" (משלי כ"א, י"ד) — פי' שחד בחיקו של עני כופה חימה עזה.
<b>הערוך ערך שחד</b>
<h2>דף י.</h2>
כל צדקה וחסד שישראל עושין בעוה"ז — שלום גדול ופרקליטין גדולים בין ישראל לאביהן שבשמים — "מליצי ריעי" (איוב ט"ז, כ') תרג' פרקליטיי חביריי.
<b>הערוך ערך פרקלט</b>
ברזל קשה אור מפעפעו — פי' בהתחממו נימס ונובע.
<b>הערוך ערך פע ב</b>
פחד קשה יין מפיגו — "הסירי את יינך מעליך" (ש"א א', י"ד) תרג' הלא תפיגי ית חמרך מינך. "וריחו לא נמר" (ירמיה מ"ח, י"א) תרג' וריחיה לא פג.
<b>הערוך ערך פג א</b>
<h2>דף י:</h2>
שאלו את שלמה, איזהו בן עולם הבא, א"ל, כל שכנגד זקניו כבוד, כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש, אינגיד — פי' נראה כאלו פרחה נשמתו וחזרה, ואמר לאביו ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, בעלי עושר והשררה שהיו עליונים בעולם הזה מושפלים למטה והשפלים ראיתי שם עליונים עליהם, אמר לו אביו, מה שראית הוא הברור כי שם העיקר. והגאונים פירשו כי קבלה בידם עולם הפוך ראיתי שמואל ראה דהוה יתיב קמיה דרב יהודה תלמידיה משום דמיחה בו ואמר לו "אוטם אזנו מזעקת דל" (משלי כ"א, י"ג), כמפורש בפ' במה בהמה (שבת נ"ה ע"א).
<b>הערוך ערך נגד א</b>
איחלש ואינגיד — פי' ענין "ויגוע ויאסף" (בראשית מ"ט, ל"ג) תרג' ואיתנגיד ואיתכניש.
<b>הערוך ערך נגד ה</b>
ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן וכו' עד שני אחין בלוד — פי' נמצאת בת קיסר הרוגה ובקשו להרוג כל יהודי בשבילה, ואמרו הם אנו הרגנוה כדי להציל כל ישראל ונהרגו הם, והם שמעיה ואחיו שנהרגו בי"ב באדר.
<b>הערוך ערך הרג</b>
"צדקה תרומם גוי" (משלי י"ד, ל"ד) ענין צדקה.
<b>הערוך ערך צדק</b>
<h2>דף יא.</h2>
ור' אמי סיומיה הוא דלא סיימיה קמיה — פי' לא השלימוה לפניו, כלומר אמרו לפניו שיקבלם ולא ביררו לפניו שפיזרם לגויים.
<b>הערוך ערך סיים א</b>
לא את המורן ולא את השובך — פי' מגדל קטן הוא שבונין בגנות.
<b>הערוך ערך מרן א</b>
האי פירא דסופלי יש לו ד' אמות — פי' מי שיש לו בחצר חפירה שדרכו כשמבשל התמרים ועוצרן לשוף מהן השכר זורק הסופלי שהן כגון גפת בתוך הפירא.
<b>הערוך ערך פרא ב</b>
פירא דסופלי — פירושו במקומו.
<b>הערוך ערך ספלי</b>
<h2>דף יא:</h2>
אכסדה דבי רב, אכסדרה רומיתא — פי' אכסדרה הוא איספלידה בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלוש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברחבו של בית כולו, ופעמים שעושין לו אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן הן חסר הן יתר, כדקאמ' בהקומץ (מנחות ל"ג ע"א) אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבידי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה. אכסדרה דבי רב — יש לה פצימין רחבין הרבה עד שנעשה כמו בית, ולכן אמרינן דבי רב אידרונא מעליא הוא, אלא אכסדרה רומיתא דאין לה אלא פצימין קטנים שיעור אמה אחת, ותניא (לקמן כ"ה) העולם הזה כמין אכסדרה הוא דומה ומצפון אינו מסוכך.
<b>הערוך ערך אכסדרא</b>
אכסדרה רומיתא — כבר פי' בע' אכסדרא. פ"א, אע"ג דפתיחן ורויחן מן הצדדין הני אכסדרי רומיתא — גביה פתחיהון ורמות, הלכך יש להן ד' אמות.
<b>הערוך ערך רם א</b>
אכסדרא דבי רב אנדרונא מעלייתא היא — תרג' "ויבא החדרה" (בראשית מ"ג, כ"ט) לאדרון בית משכביה. "בחדר המקרה" (שופטים ג', כ"ד) באדרון בית קייטא ובל"י קוראים לחדר אנדרון.
<b>הערוך ערך אדרון</b>
היו חמשה בתים פתוחין למרפסת — אין להם אלא ד' אמות — פי' כגון אויר מסובב ובו פתח פתוח ובאותו האויר המסובב קירות יש בתוכו בתים פתוחים בו ומעלות עולות בעליות, אין אומר ינתן לכל בית ד' אמות בחצר אלא נותנין לפתח המרפסת ד' אמות בלבד.
<b>הערוך ערך מרפסת</b>
בעא מיניה ר' יוחנן מר' ינאי, לול של תרנגולין יש לו ארבע אמות או לא, א"ל, מידי הוה טעמא אלא לפרק משאו, מטפס ועולה מטפס ויורד — פירוש כגון מקפץ ומנתר. וי"א, מסתרך מלשון "שממית בידים תתפש" (משלי ל', כ"ח).
<b>הערוך ערך טפס</b>
אכסניא לפי בני אדם מתחלקין אותה — פי' זבל של אכסניא לכל אדם אין יכול למחות על חברו אלא הקודם זכה אבל זבל שבחצר מתחלק לפי פתחיה.
<b>הערוך ערך אכסניא</b>
אמר רב הונא, אחד מבני מבוי שביקש לסתום כנגד פתחו, בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהן את הדרך — פי' אם בקש לסתום אותן ד' אמות שיש לו בחצר ולהקיפן בגדר, בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהן הדרך להקיף אותו סיתום. פ"א, כגון שיש לראובן חצר בסוף המבוי וביקש לסתום כנגד פתחו מכלל המבוי, בני המבוי מעכבין עליו שאומרין לו עד עכשיו כשרבין בני אדם במבוי דוחקין ונכנסין במבוי עד סופו ומעתה שסתמת הרבית עלינו רגל בני אדם הדורסין במבוי.
<b>הערוך ערך רב א</b>
<h2>דף יב.</h2>
פתח בית סתום — יש לו ארבע אמות, פרץ את פצימיו — אין לו ד' אמות, קבר סתום — אינו מטמא כל סביביו — פי' אלו הפצימין דהשותפין שווי צדדי הפתח לפי שכשקורעין בכותל כדי לעשות פתח משוין הבנין משני צדדין והשווי ההוא נקרא פצים כאשר פי' בתרג' "וקרע לו חלוני". וכשמסלקין הפתח לגמרי ומבקשין לסתמו פורצין אותו השווי ועושין צדי הפתח אבנים מדורגות כגון לולין ומעלות כדי לחבר הבנין ולא יודע שהיה בכאן פתח, לפיכך אם פרץ פצימיו סילק רשותו לגמרי... נראין הדברים כי הלחיים והמזוזות והנסרים בשביל כן נקראו פצימין בשביל שהן משוין ומיושרין.
<b>הערוך ערך פצם</b>
מבוי מפולש — פי' פתוח משני צדדין.
<b>הערוך ערך פלש א</b>
בבבל מאי, אמר רב יוסף, כי רדי יומא — פי' כשיעור מה שחורש הפועל ביומו, ומקשינן עליה שדה שחורש בה יום אחד אין בה כשיעור זריעה ביום אחד, משלים זריעתה בחצי יום, מה יעשה הפועל בשאר היום ישב בטל, אי יומא זרעא, לא הוי ב' יומי כרבא, ופרקינן, אי בעית אימא, יומא זרעא — והאי דאמרת לא הוי ב' יומי כרבא, כרוב יומא ופלגא והדר תני וכריב עד דשלים יומיה. אי בעית אימא, יומא כרבא וכשיבא לזורעה חורש ובחזירתו עוד מושך המחרישה על הקרקע וזורע וזה פי' וזרעי ליה בהדורי. "והוא חורש" (מ"א י"ט י"ט) תרג' והוא רדי.
<b>הערוך ערך רד ט</b>
אי יומא זרעא תרי יומי כרבא לא הוי — פירשנו בע' רד.
<b>הערוך ערך כרב</b>
וזרעי לה בהדורי — פי' בע' רד.
<b>הערוך ערך הדר ב</b>
א"ר נחמן, בדלי יומי — פי' שמשקין אותה בדלי בעינן לכל אחד ארץ שדולין לה יום אחד כרב נחמן.
<b>הערוך ערך דוולא</b>
אמר רב נחמן, בדלי יומא — כבר פירשנו בע' דוולא.
<b>הערוך ערך דל ג</b>
פרדסא — אמר אבוה דשמואל, בת ג' קבין. תניא נמי הכי האומר לחבירו, מנת בכרם אני מוכר לך וכו'.
<b>הערוך ערך פרדס</b>
ג' אצייתא די"ב י"ב גופני פי' ג' שורות וכל שורה ושורה י"ב גפנים.
<b>הערוך ערך אצי</b>
<h2>דף יב:</h2>
רסתקא דמחוזא — פי' שוק.
<b>הערוך ערך רסתק</b>
כל הרגיל ביין, אפילו לבו אטום כבתולה מפקחתו, שנאמר "ותירוש ינובב בתולות" (זכריה ט', י"ז)
<b>וכתיב] "נבוב לוחות" (שמות כ"ז, ח') תרג' חליל לוחין. [הערוך ערך נבוב</b>
ההוא גברא דזבן ארעא אמצרי דבי נשא — פי' סמוך לשדה של חמיו ולא היה לו לחמיו בנים כי אם בנות.
<b>הערוך ערך נשא ב</b>
תרתי ארעתא אתרי נגרי — פי' נחל כדכתיב "פרץ נחל מעם גר" (איוב כ"ה, ד'), נהרא — נהר נובע ממעיין.
<b>הערוך ערך נגר ה</b>
זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל — פי' מזה דולין ומזה אין דולין מים שמתיבש.
<b>הערוך ערך דול</b>
כופין על מדת סדום — פי' כל שזה נהנה וזה לא חיסר ומונעו זו מידת סדום שאומר שלי שלי שלך שלך.
<b>הערוך ערך כף ח</b>
תרתי ארעתא אחדא ניגרא. אמר רב יוסף, כגון זה כופין על מדת סדום.
<b>הערוך ערך סדום</b>
<h2>דף יג.</h2>
מושך עליהן נגרא ופלגי ליה בקרנזול — פי' שדה אשר מזרחה וצפונה מושך עליהן נהר ומערבה ודרומה מושך עליהן נגרא חולקין זו השדה בקרנזול נוטל האחד חציה מזרחה ודרומה והאחד מערבה וצפונה נמצאת שנחלקת באלכסון לשני חצאין וכל אחד מהן טריגונא כלומר יש להן ג' זויות לכל אחד מהן ויש לכל אחד מהן נהרא ונגרא שאם ייבש הנגרא ישקה מן הנהר. וקאי דקאמר חד גיסא לאו בחד גיסא דשדה קאי אלא כל היכא דמשיך נהרא חד גיסא קרי ליה וכיוצא בו נגרא.
<b>הערוך ערך קרנזול</b>
רב יהודה אמר, אית דינא דגוד או אגוד, רב נחמן לית ליה דינא דגוד או אגוד — פי' לשון גוד או אגוד משוך או המשך שאומר לו קנה או מכור.
<b>הערוך ערך גד ב</b>
<h2>דף יג:</h2>
וחדא ידעא פלכא ועבדא בסתרקי — פי' כמו "כפיה תמכו פלך" (משלי ל"א, כ"ט).
<b>הערוך ערך פלך א</b>
וחדא נוולא בסתרקי — פי' אורגת.
<b>הערוך ערך נוול ב</b>
<h2>דף יד:</h2>
דכריך מיניה פורתא וכריך מלעיל — פי' לאחר שהיה כרוך כולו חוזר וכורך מסופו לבדו כרך מעט כשיעור שיכנס
<b>האחד] וישב בריוח באותן שני טפחים. [הערוך ערך כרך א</b>
"אשר שברת ושמתם בארון" (דברים י', ב') תני רב יוסף, מלמד שהלוחות ושברי הלוחות מונחין בארון... דאמר ר"ל... "אשר שברת" — יישר כחך ששברת.
<b>הערוך ערך שבר א</b>
נכתביה באנפי נפשיה — איידי דזוטר מירכס.
<b>הערוך ערך רכס ג</b>
<h2>דף טו:</h2>
מאי "וסר מרע" (איוב א', א'), אמר רבי אבא בר שמואל... מנהגו של עולם חצי פרוטה לחנוני איוב מדנפשיה יהיב ס"א, איוב ויתרה משלו — פי' כששוקל התגר מעותיו למוכר ונמצאו מכריעות חצי פרוטה הולכין אצל חנווני ולוקחין פירות בפרוטה ומחלקין אותן ביניהן, ואיוב היה מוותרה משלו ומניחה למוכר.
<b>הערוך ערך חץ ב</b>
<h2>דף טז.</h2>
ברא הקב"ה יצא הרע ברא לו תורה תבלין.
<b>הערוך ערך תבל א</b>
גומא — פי' גומא עומק שצומח בו שיער.
<b>הערוך ערך גם ב</b>
ולכל טיפה וטיפה בראתי דפוס בפני עצמה.
<b>הערוך ערך דפוס</b>
שאלמלי ב' טיפין יוצאין מדפוס אחד מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות — "מטיט היון" (תהלים מ', ג') תרג' מסיין טשטושא, "יהמו יחמרו מימיו" (שם מ"ו, ד') תרג' מתרגשין מטשטשין מוהי.
<b>הערוך ערך טשטוש</b>
<h2>דף טז:</h2>
ואני מזמן לה דרקון ומכישה בבית הרחם — פי' נחש.
<b>הערוך ערך דרקון</b>
איכא דאמרי, אילני הוו להו, ואיכא דאמרי, כלילי הוו להו — פי' ג' אילנות הוו לכל חד בפרדס וכל חד מנייהו נטוע לשום חד, וכשהיה מתיבש אחד מהן היו יודעין שאינו שרוי בטובה, איכא דאמרי, לכל חד וחד מנהון הוה כתר וחקוקין עליו ג' פרצופין של ג' חבירין וכשרואין שמשתנה הצורה היו יודעין שאינו שרוי בטובה.
<b>הערוך ערך כליל א</b>
"קציעה" (איוב מ"ב, י"ד) שהיה ריחה נודף כקציעה — "מר ואהלות קציעות" (תהלים מ"ה, ט') בל' יון קסיאה ובלשון קדש קידה.
<b>הערוך ערך קצע ג</b>
קרן הפוך — אמרי דבי ר' שילא, קרנא דקרוש — פי' קרן של חיה ששמה קרש. לקותא היא — כלומר אינו יפה מפני שיש בו גוונים אלא כי כורכמא רישקא במיניה — כלומר קרן כרכום שהוא חשוב במינו מכל שאר מיני כרכום.
<b>הערוך ערך קרן א</b>
מאי קרן הפוך, — כוחלא רישקא — פי' שהוא שחור הרבה ומבהיק מאד
<b>רישקא אוריינטלי] והוא משובח במינו ככורכמא רישקא משובח במינו שקורין אותו קרוקו אוריינטלי, מה אותו צבע יפה הרבה במינו כך היתה יפה משאר הנשים. [הערוך ערך פוך</b>
כורכמא רישקא — פי' כרכום ששוה משקלו שקל כסף רישקא אוריינטלי. "כפרים עם נרדים" (שה"ש ד', י"ג) תרג' כופרין עם רשקין, "נרד וכרכום" (שם י"ד) תרג' רישקא ומוריקא.
<b>הערוך ערך רשק</b>
אסטגנינות היתה לאברהם אבינו בלבו — פי' חכמת המזלות היתה לו והיה יודע לכוין השעות.
<b>הערוך ערך אסטגנין</b>
<h2>דף יז.</h2>
ד' מתו בעוטיו של נחש — פי' קולמסו שנכתב בו המות כמו "עט סופר". פ"א, בעצתו כמו "עטא וטעם" (דניאל ב', י"ד). ועובד הוליד את ישי" (רות ד', כ"ב) תרג' ועובד אוליד ית ישי דמתקרי נחש בגין דלא אשתכחת ביה עילא שחיתא לאיתמסרה בידוי דמלאכא דמותא למיסב ית נפשיה מיניה, והוה יומין סגיאין עד דאידכר קדם ה' עיטא דיהיב חיויא לחוה, אתא אדם למיכל מן פירי אילנא דאכלין פירוי חכימין לידע בין טב לביש, ועל ההוא עיטא איתחייבו מותא כל דיירי ארעא, ובההיא עילא שכיב ישי צדיקא הוא ישי דאוליד ית דוד מלכא דישראל.
<b>הערוך ערך עט</b>
ולא נברכת של כובסין — כבר פי' בבקיע.
<b>הערוך ערך ברך ה</b>
מרחיקין את הגפת ואת הזבל — גפת — פסולת של זתים ושל שומשמין.
<b>הערוך ערך גפת</b>
שלשה מן השכב שהן ארבע מן הרכב — עיין בע' רכב.
<b>הערוך ערך שכב א</b>
שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב — פי' שכב — רחים התחתון ויש בנין מכל סביבותיה טפח, רכב — העליונה המורכבת עליה.
<b>הערוך ערך רכב א</b>
ובתנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה — פי' כליא בלשון יון בטן והוא אמצעית התנור שבולט ויצא כבטנו של אדם כששבע.
<b>הערוך ערך כליא</b>
<h2>דף יז:</h2>
סלע הבא בידים — פי' סלע מרופף שאין צריך כלי ברזל לחצוב בו אלא אדם בידים חופר בו.
<b>הערוך ערך סלע א</b>
<h2>דף יח.</h2>
מתונא קשה לכותל — לשון לחלוח.
<b>הערוך ערך מתן א</b>
הא קמ"ל דטריא — היא הנדנוד.
<b>הערוך ערך טר ה</b>
חבלא קשה לכותל — פי' חמות חבל היינו הבל שבערך ה"א.
<b>הערוך ערך חבל ב</b>
הכא במאי עסקינן בצונמא — פי' אבן חזקה וקשה מאד.
<b>הערוך ערך צנם א</b>
מפני שבאות ואוכלות לגלוגי חרדלא — פי' גרגרים.
<b>הערוך ערך ליגלוג</b>
<h2>דף יח:</h2>
אי בבינתא לא משכחא ליה — פי' הזרע שעל הירק בעת שנעשה קשה. פ"א, אי משום ביניתא גרעינין דחרדל ליכא למיחש דאכלי ליה דבורים דכיון שהן דקין מאד לא משכחי להו דבורים בעפר. אי בטרפי הדר פארי — כלומר אם אוכלין העלין של חרדל מאי איכפת ליה חוזר וגדל.
<b>הערוך ערך בין א</b>
<h2>דף יט.</h2>
מן המחמצן — פירשנו בע' בקע. פ"א, נברכת של כובסין קבוע שמחמיצין בה כלים ואין מכבסין, אבל מקום שמכבסין נותזין מים והן מגיעין לכותל מזיקו צריך להרחיק ממקום כיבוס ארבע אמות.
<b>הערוך ערך חמץ ב</b>
ולא נברכת הכובסין — ופי' ר"ח שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא א"כ הרחיק מן הכותל ג' טפחים. א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה, לא שנו ג' טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים לתוכה ומחמצין אותם במים ובמיני נתר כדי לכבסם, אבל מן הנברכת העשויה (למנדיאן)
<b>למן נדיין] פי' להטיל בתוכה הבגדים לכבס בנדנוד בהולכה ובהובאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכובסין עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים על הכותל לא סגי ליה ג' טפחים אלא צריכה להרחיק ד' אמות. ר' חייא בר אויא מתני לה בהדיא, ולא נברכת של כובסין אלא א"כ הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' טפחים וסד בסיד ומפורש במס' משקין (מ"ק ח' ע"א) דתנן ועושין נברכת במועד, ואמר מאי נברכת, אמר רב [יהודה], זה בקיע פי' [אחר] בקיע אבן של כובסין, והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע, אמר אביי וכי תימא רב כהנא, גיהא ובר גיהא — פי' דוכתא דמתקני לחבוט בו בגדים אתרא רויחא ומינה לכותל ד' אמות ומתקני ובסופה דמן נדיין דוכתא לחוורי בה מאני ומקריא שפת מחמצן והיא בר גיהא, ומשפת אותו מקום ולכותל ג' טפחים, ומסתייע זה הפי' מתלמוד א"י דגרסינן פ' משקין (פ"א ה"ו) ועושין נברכת במועד זה הבקיע, כל שהוא תושב נקרא בקיע. [הערוך ערך בקע ב</b>
וכי דרכן של בני אדם להטמין בלשונות של ארגמן, דתניא בר"ג דפ' במה טומנין (שבת מ"ח ע"א) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין — פי' אגודות של צמר הטווי והצבוע.
<b>הערוך ערך לשון ב</b>
טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר — פי' ציפי צמר המנופץ שעושות הנשים כשטוות הגיזה וכורכות אותן כעין אגודה כדי שיהא נוח לטוות ועדיין לא נצבע.
<b>הערוך ערך צף ח</b>
סלעים היינו טעמא דלא קתני התם, משום דמשתכי ליה לקדירה ס"א, דמשברי.
<b>הערוך ערך שתך</b>
<h2>דף יט:</h2>
מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח — פי' ר"ח ז"ל יונקין בה הקרקע כחולדה שדרה בעיקרי בתים.
<b>הערוך ערך חלד ב</b>
התם בשופכין — פי' מים הנשפכין מן הכלי או מכיוצא בו, אבל השתנה קיימא לן כדתניא לא ישתין אדם בצד כותלו של חבירו אלא א"כ הרחיק ממנו שלשה טפחים.
<b>הערוך ערך שפך</b>
רקיק אינו ממעט בחלון — פי' קיי"ל דחלון טפח מביא את הטומאה לבית חברו כשהמת בבית אחד וחלון טפח על טפח פתוח לבית חברו מביא לשם הטומאה ומטמא כל מה שבתוכו, ואם בחלון נתון רקיק שהוא כגון רקיקין וכל שכן פת עבה הואיל וצריך ליטלו ולאכול אותו אינו ממעט בחלון מטפח אלא רואין אותו כמי שאינו, אע"פ שנילוש במי פירות כגון שמן וכיוצא בו שאין מכשירין את האוכלין, וכן כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה.
<b>הערוך ערך רק ד</b>
תבן והא חזי לבהמתו, — בתיבנא סריא — פי' שהובאש והופסד ריחו.
<b>הערוך ערך תבן א</b>
גרוגרות הא חזו ליה, — בשהתריפו — פי' הרקיבו שאינן ראויות לאכילה.
<b>הערוך ערך תרף ג</b>
<h2>דף כ.</h2>
בארזפתא ס"א, אפרזתא — והוא סם המות של בהמה.
<b>הערוך ערך ארזף ב</b>
מטלניות חזו למרקע לבושא — "ונעלות בלות ומטולאות" (יהושע ט', ה') תרג'
<b>ומסנין] בלן ומרקען. "הוי למתפרות כסתות" (יחזקאל י"ג, י"ח) תרג' דמחטטין רקעי חשוך. פי' לשון ישמעאל חתיכת בגד התפורה על הקרע שמו רוקעא. [הערוך ערך רקע ב</b>
רסיקא — פי' חגור של עור.
<b>הערוך ערך נסך א</b>
שחיט ליה, — בטמא, זבין ליה לגוי, — בקלניתא — פי' עוף שכולו עצמות ואין בו אלא בשר מועט.
<b>הערוך ערך קלניתא</b>
<h2>דף כ:</h2>
אמר רב, בכל עושין מחיצה חוץ ממלח ורבב — פי' רבב — שומן וקירא ונפט וזפת וכיוצא בהן.
<b>הערוך ערך רבב</b>
לא קשיא כאן — במלח סדומית, כאן — במלח איסתרוקנית — פי' מלח סדומית ומלח איסתרוקנית מקומות הן, ומלח סדומית אינו נימוח במים עד שישחק.
<b>הערוך ערך אסתרוקנית</b>
מ"ט, אילימא משום טריא — והוא הנדנוד אי הכי הא דתניא, ושל חמור ג' מן האיצטרובל וכו' התם משום טריא איכא, אלא משום קלא — מיהא שמעינן שהטריא היא הנדנוד.
<b>הערוך ערך טר ה</b>
מרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב. מ"ט, משום טריא, אלא הא דתניא (יש)
<b>ושל] חמור שלשה מן האסטרוביל שהן ד' מן הקלת — פי' ריחים של חמור אין בהן טיריא שאין חמור טוחן בה אלא נקראת ריחים של חמור על שם העצים שנושאין אותו, כי העצים שהן מוטלות עליהן נקראים חמור כמו העץ שהמטה מוטלת עליו נקרא חמור, כדתנן בהשדה פי"ח בכלים (מ"ג) נקליטי המטה וחמור וחפוי טהורין, וכן העץ אשר מפוח של נפחים סומך עליו נקרא חמור, דתנן בכלי מתכות פי"ד בכלים (מ"ג) חמור של נפחים טמא, וכן העץ הסובל שידה או מגדל או תיבה, דת"ר (תוספת' דכלים ב"מ פ"ח) חמור שתחת המלבן והספסלים שתחת הרגלים — טהורין, וכן חמרא דאוכפא וכך היא עשויה כמין כסא ועליה הריחים וזהו אצטרוביל, ואדם יושב כנגדה במקום גבוה ורגליו מתוחות למטה ומסבב הגלגל ברגליו וטוחן, ולית ליה טיריא כלל ואין בה דבר אלא קול בלבד, אבל ריחים דמתניתין אית בה נדנוד וזהו דתנן בפ"ד דזבין (מ"ב) ועל חמור של ריחים של יד וכל כלי שנסמך עליו דבר נקרא בטיית חמאר. [הערוך ערך חמר א</b>
ושל חמור שלשה מן האצטרוביל שהן ארבע מן הקלת — פי' אסטרוביל יש מי שאמר ריחים התחתונה הקבוע בקרקע, ויש מי שאמר הריחים והוא מקום בית קיבול.
<b>הערוך ערך אסטרוביל א</b>
קלת — פי' קלת בסיס לריחים התחתונה.
<b>הערוך ערך קלת ג</b>
איספסתא כרפת בקר דמיא — פי' אספסתא מאכל בהמה ובלעז פרייני, וכן תרג' "אם יגעה שור על בלילו" (איוב ו', ה') יגעה תורא על אספסתיה.
<b>הערוך ערך איספסתא</b>
<h2>דף כא.</h2>
שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל פלך ופלך — "ובנפות דור מים" (יהושע י"א ב') תרג' ובפלכי דור מערבא. "והתעו את מצרים פנת שבטיה" (ישעיה י"ט, י"ג) תרג' רבני פילכהא. פי' ה' או ו' עיירות הסמוכות שהן מקובצות במקום אחד נקראים מדינה והיינו פלך.
<b>הערוך ערך פלך ב</b>
מכאן ואילך קביל וספי ליה כי תורא.
<b>הערוך ערך סף א</b>
ואי איכא תיתורא ממטינן — גשר.
<b>הערוך ערך תתר ג</b>
ואי איכא גמלא לא ממטינן — פי' גשר של נסרים.
<b>הערוך ערך גמל ג</b>
ואי איכא ארבעין מותבינן ריש דוכנא — פי' ממונה תחתיו שיסייעו ללמד הנערים, ואין מנכין לרב משכירותו כדי לשכור אותו ריש דוכנא, אלא מסייעי ליה ממתא — כלומר הצבור שוכרין אותו [ריש דוכנא], ופי' ריש דוכנא ראש האצטבה ששם ישיבת הנערים.
<b>הערוך ערך דכן א</b>
<h2>דף כא:</h2>
שקל ספסירא למקטליה — פי' ספסירא — סייף וחרב.
<b>הערוך ערך ספסר א</b>
שתלא, טבחא, ואומנא — כבר פי' בע' אמן.
<b>הערוך ערך שתל, ספר ב</b>
שתלא, טבחא ואומנא וספר מתא — פי' שתלא דלא ידע למשתל ויבשו נטיעותיו, וכן הטבח שהגרים או הטריף הבשר, וכן אומן המוהל דלא מאיץ מילה כדבעי לה, כדאמרינן בשבת בפ' ר"א אומר (קל"ג ע"ב) אמר ר' פפא, האי אומנא דלא מאיץ — סכנה, וכן ספר מתא — פי' לבלר שכותב שטרות של כל העיר שמפסיד בכתב, הני כולהו מעברינן להו מיד דפסידא דמפסדי תוב לא הדר.
<b>הערוך ערך אמן א</b>
שאני דגים דיהבי סיירא — פי' נותנין הדגים ביניהן סימן ומודיעין שיש בזה המקום מרעה ומתקבצין כולן שם, וכל דגים שהן הולכין בים בפחות מפרסה מן המקום שהרשתות פרוסות שם כולן באותן הולכין, וכל צייד שצד מהן כאילו מתוך הרשתות צדה אותן זה פי' ר"ח ז"ל. ור' גרשום פי' מפני כי מסיר לו דבר שבא כבר למצודת חברו במאכל שמשים במצודתו לפי שכשמעיינין ורואין מאכל אחר בורחין ממצודתו של זה והולכין לשם וגוזל (במים)
<b>בידים] דבר שכבר בא למצודת חברו, אבל ברחוק פרסה אינו יכול להביט המאכל, אבל גבי ריחים דליכא למימר הכי דבר הבא לידי אתה מסיר ממני שעדיין לא בא לידי כלום, מודה דמצי לאוקמינהו במבוי. סיירא פי' פוקד ורואה הדרך והולך והן אחריו והוא תיירא. [הערוך ערך סר ב</b>
אנא פליגנא אמגוזי ואת פליג שסקי — פי' שקדים. פ"א, אפרסקין.
<b>הערוך ערך שסקי</b>
<h2>דף כב.</h2>
הנהו דקולאי דאיתו דיקולי לבבל — פי' אומנים לעשות קלתות למכרם.
<b>הערוך ערך דקל א</b>
א"ל רבא לרב אדא בר אהבה, פוק תהי ליה בקנקניה — פי' גאון זיקא דמפיק אדם מפומיה וקמעייל לפומיה נקרא תיהא בל' ארמי... שואפין ריחו של היין ויודעין אם החמיץ ואם טוב הוא.
<b>הערוך ערך תה ה</b>
פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו — פי' לאו לסלוקי טומאה בעא מיניה, שאם היתה טמאה ובלעה הפיל וחזר והקיאה הרי היא בטומאתה, אלא כמפורש במנחות פרק ר' ישמעאל (מנחות ס"ט ע"א) פיל שבלע הוצין והקיאן דרך בית הרעי ועבדינהו כפיפה מי הוי עיכול והוו להו ככלי גללים דלא מקבלי טומאה או דלמא לא הוו עיכול. ובלעז אליפנטי.
<b>הערוך ערך פיל</b>
אביי אמר, אנא ענשתיה דאמר להו לרבנן, עד דמגריסתו גרמי בי אביי, אתו אכלו שמינא בי רבא.
<b>הערוך ערך גרס א</b>
<h2>דף כב:</h2>
אמר רב זביד, בממדיר את כתלו — פי' לא אמרינן בטפח בלחוד סגי אלא במשפע ויורד כותלו כמו מדרון שאין אדם יכול לעמוד בו שמחליק ונופל ויש ששונין במרדד את כותלו.
<b>הערוך ערך מדר ב</b>
מרחיקים הכותל מן המזחילה ארבע אמות, הכא במזחילה משופעת עסקינן — פי' כיון שמגיע לחצי גובה הכותל משופע ומוציא אבנים מן הכותל כעין זיזין והוא בנין כנגד כותל כולו שנמצא בראש הכותל עודף ויוצא בנין מחוץ לעובי הכותל כמו אמה שהמים של הגג עוברין עליו, וזו היא מזחילה משופעת של בנין.
<b>הערוך ערך מזחל</b>
כדי שלא תקפוץ הנמיה — פי' חיה קטנה כמו חתול.
<b>הערוך ערך נמיה</b>
רב יוסף הוו ליה הנך תאלי.
<b>הערוך ערך תאל</b>
<h2>דף כג.</h2>
אפיקו ליה קורקור מהכא — פי' צפצוף העורבים וזעקתם.
<b>הערוך ערך קרקר א</b>
ר' יהודה אומר, בית ארבעת כורין כמלא שגר היונה — פי' שילוח מלשון "שגר בהמה" (שמות י"ג, י"ב) וכתיב "ישלחו כצאן עויליהם" (איוב כ"א, י"א).
<b>הערוך ערך שגר א</b>
אין פורסין נישובין — פי' רשתות "הנצל כצבי מיד" (משלי ו', ה') תרג' דתתפצא היך טביא מן נישבא.
<b>הערוך ערך נשב</b>
אמר רב פפא, זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח — פי' טוענין בי"ד בעבור לוקח שני אומר לבעלים מכרתם ללוקח ראשון לפיכך אין לך על לוקח שני כלל.
<b>הערוך ערך טען ג</b>
<h2>דף כג:</h2>
ניפול שנמצא בתוך חמשים אמה — פי' גוזל שאינו פורח אלא מדדה ברגליו ונמצא נופל בארץ.
<b>הערוך ערך פל ה</b>
<h2>דף כד.</h2>
אף אנן נמי תנינא, דם הנמצא בפרוזדור — ספיקו טמא — פי' פרוזדור לשון יון הוא והוא בין השער לחצר המלך קודם שיכנס לפני המלך ושל אשה במקום ערוה בשפתות ערוה שמו פרוזדור.
<b>הערוך ערך פרוזדור</b>
פרוסדור ס"א פרוזדור — "ואולם המשפט" (מ"א ז', ז') תרג' פרוסדא לבי דינא.
<b>הערוך ערך פרוסדור</b>
אימר מההיא דקירא אתאי — פי' לשון לעז קריאה של נהר.
<b>הערוך ערך דקר ג</b>
איתא דמהאי דקירא אתאי, עקולי ופשורי טבעוה — פי' עקולי מקומות שיש בשפת הנהר עקמומיות, ופשורי מקומות גבוהין ונמוכין שהחבית אינה נמשכת בהן בהדיא.
<b>הערוך ערך עקל ג</b>
עקולי ופשורי — כבר פי' בע' עקל.
<b>הערוך ערך פשר ג</b>
חריפא — פי' חריפתא — שפת הנהר. פ"א, חריפתא מקום ששולל הנהר בכח אין נטבע לשם.
<b>הערוך ערך חרף ג</b>
הנהו זיקי דחמרא דאשתכח בי קיפאי — פי' מקום, ס"א, בי כיפי — פי' גשר. וי"מ, דאשתכח בי קפאי בין הגפנים כמו קיפא סבא דלעיל.
<b>הערוך ערך קפאי</b>
<h2>דף כד:</h2>
באברוורי הוו יתבי — פי' אי אשתכח רברבי וזוטרי — כולהו שרו, אימור דהני זוטרי לתקוני טעונה אגבא דחמרא הוו יתבי, כגון דהוו הני זיקי חד רב וחד זעיר והוו מטרטן, יהב האי זיקא זוטרא בהדי זיקא זעירא לשוויי בינייהו, וזהו פירוש באברוורי הוו יתבי זה פי' ר"ח ז"ל.
<b>הערוך ערך אברוורי</b>
באברוורי הוו יתבי — פי' אברוורי למעלה מן המשאוי כגון שהיה צד המשאוי האחד כבד והשני קל ורצונו להשוות המשאוי שלא יהא מטרטן ומוסיף על הצד הקל להשוות המשקל שלא יהא אחד מהן מכריע.
<b>הערוך ערך חבר א</b>
קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא — פי' כל חד וחד סמיך אחבריה ולא התבשיל מתבשל ולא צונן ישאר.
<b>הערוך ערך קדר ב</b>
בשלמא מקשאיו ומדלעיו אזל יתיב בליביה ומצוי ליה — פי' שורף ומייבש לחלוחיתו.
<b>הערוך ערך צוו</b>
<h2>דף כה.</h2>
מרחיקין את המשרה מן הירק — פי' שריית הפשתן.
<b>הערוך ערך שר א</b>
אמר רב חנן בר אבא, ד' רוחות מנשבות בכל יום וכו' — רוח מערבית מתחילת הלילה ועד חציה, ורוח צפונית מחצות לילה ועד שחרית, ורוח מזרחית מתחלת היום ועד חציו, רוח דרומית מחצי היום ועד ערבית.
<b>הערוך ערך כנור</b>
ואלמלא בן נץ מעמידה מחריב כל העולם, שנא' "המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן" (איוב ל"ט, כ"ו) — פי' שמעמידה לאותו רוח.
<b>הערוך ערך נץ ה</b>
ואימא כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו — פי' מתנה, "ותהי מואב לדוד עבדים נושאי מנחה" (ש"ב ח', ב') תרג' נטלי פרס.
<b>הערוך ערך פרס ד</b>
מאי אוריא אויר יה — פי' בל"פ שם המערב אוריה.
<b>הערוך ערך אריא</b>
"יערף כמטר לקחי" (דברים ל"ב, כ') זה רוח מערבית שבאה מעורפו של עולם — פי' רבינו גרשם ז"ל, "יערף כמטר לקחי" — זה העוסק בתורה לשמה ומרכין אזנו לשמוע לקחי, עושה טובה כמטר הזה שהוא מרוח מערבי שהיא באה מערפו של עולם, וברוח מערבי ערפו של שכינה דכתיב "צפון וימין אתה בראתם" (תהלים פ"ט, י"ג) דמשמע דימינו של שכינה בדרום ושמאלו בצפון ופניו וערפו במערב, אלמא דשכינה במערב. "תזל כטל אמרתי" — היינו מי שמזלזל בתורה שעוסק בה שלא לשמה מביא רעה לעולם כרוח צפונית שמנשבת ומביאה רעה לעולם, עד שמזלת הזהב שנותנים בני אדם כספם וזהבם בזול לקנות התבואה. "כשעירים עלי דשא" — זה העוסק בתורה שלא לשמה. כשעיר — כשד, וכל העוסק בתורה לשמה מביא טובה לעולם — כרביבים הללו שיורדים בנחת.
<b>הערוך ערך ערף</b>
<h2>דף כה:</h2>
וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה.
<b>הערוך ערך כף יא</b>
הרוצה שיחכים ידרים, ושיתעשר יצפין, וסימנך שלחן בצפון ומנורה בדרום — פי' ילך אצל חכמי דרום וילמד חכמה מהן. וי"א הרוצה שיחכים בשעה שמתפלל יכוין פניו כנגד מזרחית דרומית, הרוצה להעשיר יכוין פניו כנגד מזרחית צפונית.
<b>הערוך ערך דרום</b>
מפני שבאות ואוכלות לגלוגי חרדלא — פי' גרגרים.
<b>הערוך ערך ליגלוג</b>
הוו הנך עצרי בשבבותיה דכי הוו דייקי שומשמי הוה ניידא אפדניה.
<b>הערוך ערך עצר</b>
הוו קא דייקי שומשמי הוה ניידא אפדניה — פי' נודד וסר.
<b>הערוך ערך נד</b>
<h2>דף כו.</h2>
כד נייד נכתמא אפומא דחצבא — פי' כיסוי שעל הכד.
<b>הערוך ערך נכתם</b>
דבי מריון בריה דרבין נפצי כתנא הוו — "וימץ טל מן הגיזה" (שופטים ו', ל"ח), תרג' ונפץ טלא מן גזתא, "התנערי מעפר" (ישעיה נ"ב, ב') תרג' אתנפצי מעפרא. "הציגני כלי ריק" (ירמיה נ"א, ל"ד) תרג' נפצני כמן ריקן.
<b>הערוך ערך פץ א</b>
<h2>דף כו:</h2>
בעא מיניה יעקב הדייבא מרב חסדא — פי' שם חכם.
<b>הערוך ערך הדייב</b>
<h2>דף כז:</h2>
צונמא — פי' אבן חזקה וקשה מאד.
<b>הערוך ערך צנם א</b>
קוצץ מלא המרדע — פי' כשיבוא לחרוש ומרים המרדע להכות הבהמה שחורש בה, לא יהיו ענפי האילן מעכבין אותו. מרדע פירשנו בע' מלמד.
<b>הערוך ערך מרדע</b>
החרוב והשקמה כנגד המשקולת — "יתארהו בשרד" (ישעיה מ"ד, י"ג) תרג' מסר לה במשקלתא. פי' חוט המשקולת והוא חוט ובראשו אבר שהוא עופרת והוא ביד הבנאין שבו שוקלין הכותל שלא יהא עקום כדכתיב" ואת משקולת בית אחאב" (מ"ב כ"א, י"ג).
<b>הערוך ערך משקלת</b>
כל אילן סרק כנגד המשקלת — בפ"ו בכלאים (מ"ה) איזהו אילן סרק כל שאינו עושה פירות וכו'.
<b>הערוך ערך סרק א</b>
תנא מפני אהל טומאה — פי' שלא יבא עוף ובפיו כזית בשר מת וישב על אותו ענף שנוטה לרשות הרבים ויבא אדם תחתיו ויאהיל עליו.
<b>הערוך ערך אהל ב</b>
זמנין מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגיא בדחלולי בעלמא — קמ"ל — פי' לשון יראה כמו "כי ירא אלהים אתה" (בראשית כ"ב, י"ב) תרג' ארי דחלא דה' את, כגון שעושין צורות של עץ ונראין כבני אדם להפחיד העופות כשמנדנדת אותם הרוח יפחדו העופות ויברחו.
<b>הערוך ערך דחל</b>
<h2>דף כח.</h2>
והבורות והשיחין והמערות — כבר פירשנו בע' חרץ. "יקבי המלך" (זכריה ד', י') תרג' שיחי מלכא.
<b>הערוך ערך שח ד</b>
שדה בית הבעל — חזקתה שלש שנים — פי' בית הבעל — שדה שהיא בעומק ומלוחלחת אין צריך להשקותה, ופי' בגמ' ענין בעולה וכן קורין בל' ערבי.
<b>הערוך ערך בית בעל</b>
כנס את קיצו.
<b>הערוך ערך קץ א</b>
<h2>דף כח:</h2>
אכלה ג' פירות בג' ימים, כגון, תאנה... אכלה ג' פירות ביום אחד, כגון צלף הוי חזקה — פי' צלף יש בו קפריסין ועלין ואביונות, ואע"ג דאביונות אינן עיקר פירא, הני נמי כפרי תאנה הן חשובין — תהוי חזקה. פי' צלף הוא נצפא והוא פרחא והוא שם האילן ובל' ישמעאל אל כבר ובלעז קפרא.
<b>הערוך ערך צלף ב</b>
היכי דמי דקדח ואכלה — פי' כיון שצמחה חתך ואכלה ועוד צמחה ל' ימים חתכה ואכלה.
<b>הערוך ערך קדח ה</b>
משמט הוא דשמיט ואכיל — פי' ענין חטיפא.
<b>הערוך ערך שמט א</b>
אכלה תלתא פירי בתלתא ירחי כגון אספסתא — פי' אספסתא מאכל בהמה ובלעז פרייני, וכן תרג' "אם יגעה שור על בלילו" (איוב ו', ה') יגעה תורא על אספסתיה.
<b>הערוך ערך איספסתא</b>
<h2>דף כט.</h2>
א"ר חייא, ומודה רב הונא באתרא דמוברי באגי — פי' במקום שמנהגם לזרעה שנה ולהובירה שנה אחרת.
<b>הערוך ערך בר ג</b>
<h2>דף כט:</h2>
הני מילי דלא עבד עטרא, עביד עטרא קלא אית ליה — פי' שטרא.
<b>הערוך ערך עטר ג</b>
אנא בשכוני גואי הואי — פי' אמר לו המערער מעולם לא מכרתי אותה לך, ולמה החזקת בה יותר ממני, דאנא בשכוני גואי הואי בגו ההוא ביתא ולא חששתי למה שהיית דר בשכוני בראי. "יצרנהו כאישון עינו" (דברים ל"ב, י') תר"י שכנא בבא דעינא.
<b>הערוך ערך שכן</b>
<h2>דף ל:</h2>
אמר רבא, עביד איניש דזבין דיניה — פי' יקנה המריבות כלומר אע"פ שהוא שלו אינו מוציאה מידו אלא במריבות ודינים, אקנה אותם [הדינים והמריבות] באלו הדמים.
<b>הערוך ערך זבן ב</b>
<h2>דף לא:</h2>
דתליא באשלי רברבי — פי' אשלי רברבי — חכמים גדולים, כדכתיב "הנה אשור ארז בלבנון" (יחזקאל ל"א, ג'), וכדאמרן (פסחים קי"ב ע"א) אם רצית ליחנק התלה באילן גדול.
<b>הערוך ערך אשל</b>
<h2>דף לב:</h2>
ואירכס — פי' נאבד.
<b>הערוך ערך רכס ג</b>
דשייפי וסומקי.
<b>הערוך ערך שף יז</b>
<h2>דף לג:</h2>
אמר רב יהודה, האי מאן דנקיט מגלא ותובליא — פי' בתשובות מיהא דגרסינן בס"ג דפ' המוכר את הבית (לקמן ס"ט ע"ב) אמר רב, כל שעולין לו בחבל הוי שיור כשמכר לו שדהו, היכא דאמר לו חוץ מאילנות והיו בה אילנות גדולים ובינונים וקטנים, רב אמר, כל אילן שהוא גבוה ואין עולין לו אלא בחבל כמות דקלים שבבבל שעולים להם בחבל ושמו תובליא, כדאמרינן האי מאן דחזיוה דנקיט מגלא ותובליא כי ההוא אילן הוי שיור, אבל בינוניים וקטנים לא הוי שיור ונקנין ע"ג קרקע כל שעול של מחרישה כובשן שהן אילנות קטנים לא הוי שיור, אבל בינוניים הוי שיור וכל שכן גדולים, פ"א, כלי גודרי תמרים. פ"א, בלעז תובליא כמשמעה תובליא שהוא בגד שפורשין תחת הדקל כדי שיפלו עליה תמרים ולא יטנפו בעפר. פ"א מן חכמי מגנצא, לפי שהדקלין הן גבוהין כשרוצין ללקט התמרים מביאין מגל ארוך ומשימין תובליא שהוא סל בראש עץ ארוך ומגביהין הסל כנגד התמרים וחותכין אותו במגל ונופלין בסל כדי שלא יפלו התמרים לארץ ויתבקעו ויתפלחו.
<b>הערוך ערך תבליא</b>
<h2>דף לד:</h2>
ההיא ארבא דהוו מינצו עלה בי תרי — פי' כלי קטן של כסף דומה לעריבה.
<b>הערוך ערך ארב ו</b>
זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, א"ר נחמן, כל דאלים גבר.
<b>הערוך ערך אלם ב</b>
<h2>דף לה.</h2>
ומאי שנא מהא דאתמר בס"ג דפ' מי שהיה נשוי (כתובות צ"ד ע"א) שני השטרות היוצאין ביום אחד, רב אמר, חולקין, ושמואל אמר, שודא דדייני — פי' ר"ח ז"ל אין יכול לעשות שודא דדייני אלא דיין המומחה לרבים כגון רב נחמן בדורו, דהא רב ששת גברא רבה הוה וא"ל רב נחמן, אינך דיין ודחאו מלעשות שודא, ואין דנין דין שודא אלא במקרקעי, אבל במטלטלי לא, ואמרינן ממון המוטל בספק חולקין... פי' שודא למה שהוא נוטה דעתו לידע באומדנא שהוא שלו יתננו לו.
<b>הערוך ערך שד ה</b>
שודא דדיינא — שהוא שוחדא... וכן דרך לשון ארמי להבליע ח' וע'.
<b>הערוך ערך סר ב</b>
<h2>דף לה:</h2>
אמר רבא, אי דלי ליה איהו גופיה צנא דפירי — לאלתר הוי חזקה — פי' אי איכא סהדי דיהב ליה לוקח למרי ארעא צנא דפירי דורון להוליכו לביתו, נתברר [שאכילת הפירות של לוקח] מדידיה יהיב ליה למוכר ומיד הויה חזקה. פ"א, אי עזרו מוכר ללוקח להטעינו מפירות של אותה קרקע — לאלתר הוי חזקה.
<b>הערוך ערך דל ג</b>
<h2>דף לו.</h2>
האי מאן דאחזיק מגודא דארדי ולבר לא הויא חזקה — פי' ארודי — חיות, כמו "ומסרות ערוד מי פתח" (איוב ל"ט, ה'), ובאות ואוכלות הזרעים שבקצות השדה, ויש עושים קירות וגדרות לשדה ומניחין קרקע מעט חוץ לקיר ומשליכים שם זרע, ומה שצומח באות החיות ואוכלות ואינן נכנסות לשדה, ואם החזיק אדם באותו קרקע שהוא חוץ לגדר אינה חזקה, דיכול למימר כיון דכל דזרע ערודי אוכלי ליה לא איכפת לי עלה.
<b>הערוך ערך ארד ב</b>
שחת — פי' דלית הוא גמר פירא שכך עושין זורעין התבואה כדי להאכילה בירק לבהמות, וקוצרין אותה כשהיא לחה טרם תעשה. "גזי המלך" (עמוס ז', א') תרג' והוא צמיח דעדק בתר דאתגזיזת שיחתא דמלכא.
<b>הערוך ערך שחת</b>
אמר רב נחמן, תפתיחא לא הוי חזקה — פי' שדה שלא חרש אותה אלא הוגשמה ונשבה הרוח וזרח השמש ונתבקעה כגון פתחי חרישה וזרע בה כגון זה אינה חזקה. פתח יסוד.
<b>הערוך ערך תפתח</b>
אמר ר"ל, הגודרות אין להן חזקה — פי' כל דבר המהלך בדרכים ובשווקים שיתכן לומר מעצמו נכנס או אתה הכנסתו לביתך והחזקת בו אין לו חזקה.
<b>הערוך ערך גדר ב</b>
הנהו עיזי דאכלי חושלי בנהרדעא — שעורה שלא בקליפתה, חושלא קרו לה (יומא ע"ט ע"א).
<b>הערוך ערך חשל א</b>
<h2>דף לו:</h2>
פירא רבא ופירא זוטא איכא בנייהו — פי' פירא רבא כגון קישואין ודלועין דגמר פירא לשלשה חדשים. פי' פירא זוטא כגון ירק דגמר פירא דידיה בחודש בלבד.
<b>הערוך ערך פר ב</b>
כל שיבא דכרבא ליעול בה — פי' חודה של מחרישה יכנס בה.
<b>הערוך ערך שב ד</b>
אבל חכמים אמרו, עד שיגדוד שלש גדידות... וימסוק ג' מסיקות.
<b>הערוך ערך גד ד</b>
אמר אביי, דקל נעורה איכא בינייהו — פי' דקל המשיר פירותיו קודם גמירתן מלשון "גם חצני נערתי" (נחמיה ה', י"ג). לשמואל דאמר בעינן ג' גדירות — לא הויא חזקה דהא לא גדר, לרב דאמר ג' שנים בעינן — הרי החזיק ג' שנים והויא חזקה. י"א, דקל נעורה פירושו דקל דיופרין שעושה פעמים בשנה, לשמואל דאמר בענין ג' גדירות בשנה וחציה הוי חזקה דהא גדר שלשה גדירות, לרב לא הוי חזקה עד דאכיל לה ג' שנים.
<b>הערוך ערך דקל ב</b>
<h2>דף לז.</h2>
והוא דבזי בזויי — פי' מבוקעות שורה בתוך שורה, שנמצא אוכל בכל שנה י' מכלל השלשים, אבל אם היו ג' שורות בכל שורה י' ואכל בכל שנה אחת — אינה חזקה ואע"פ ששאר השורות לא הוציאו פירות.
<b>הערוך ערך בז ה</b>
<h2>דף לז:</h2>
אכלן רצופין — אין לו חזקה... מכרן רצופין — אין לו קרקע — פי' קרובין נטועין זה בצד זה בלי הפרש בינתים כלומר מעורבין זה בזה.
<b>הערוך ערך רצף</b>
האי מאן דזבין דיקלא לחבריה, קני ליה בשיפודיה עד תהומא — פי' אע"ג דחד דיקלא הוא ואין לו בשדה קניין קרקע שהוא עומד בו שלו עד תהום ואם נקצץ יש לו ליטע אחר במקומו.
<b>הערוך ערך שפד</b>
<h2>דף לח.</h2>
כורכמא רישקא — פי' כרכום ששוה משקלו שקל כסף רישקא אוריינטלי. "כפרים עם נרדים" (שה"ש ד', י"ג) תרג' כופרין עם רשקין, "נרד וכרכום" (שם י"ד) תרג' רישקא ומוריקא.
<b>הערוך ערך רשק</b>
<h2>דף לח:</h2>
דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי — פי' סיכסוך איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר.
<b>הערוך ערך חרם א</b>
בורח מחמת מרדין — פי' נתבע תביעת נפשות.
<b>הערוך ערך מרד</b>
<h2>דף לט.</h2>
אמרו להו, לא תיפוק לכו שותא — "כי באחת ידבר אל" (איוב ל"ג, י"ד) תרגום ארום בחדא שותא ימלל אלהא.
<b>הערוך ערך שת ב</b>
<h2>דף מ:</h2>
היכא דמי מתנתא טמירתא, א"ר יוסף, דאמר להו לסהדי, זילו איטמורו וכתובו ליה. וא"ד א"ר יוסף, דלא א"ל תיתבו בבריתא ובשוקא ותכתבו ליה. מאי בינייהו, איכא בינייהו, סתמא — דלא פריש לא איטמרו ולא תיתבו בשוקא ובבריתא, ואר"ח, דהוה קשה הא לישנא טובא דהא תרי לישני דרב יוסף מיחזו סתמא —כשרה היא, ואמר דפריש לה אביו חושיאל ז"ל הכי, להאי לישנא דאמר זילו איטמרו מיתחזי דבהאי לישנא אי פריש הכי מיפסלא ואי לא פריש אלא אקני לה סתמא כשרה, ולהאי לישנא דפריש לא תיתבו בשוקא ובבריתא ותכתבו ליה מכלל דכל מתנתא צריך למיתב בשוקה ובבריתא למיכתב ליה ואי לא כתיב בה הכי — פסולה, אישתכח ללישנא קמא דרב יוסף סתמא כשרה וללישנא בתרא דרב יוסף סתמא פסולה.
<b>הערוך ערך בר ד</b>
אמר רב יהודה, הא מתנתא טמירתא... אע"פ דלא מגבי בה, הוי מודעה לחברתה — כיצד ראובן שהקנה אחת משדותיו לשמעון במתנה טמירתא, דאמר לעדים זילו איטמרו — הוי מודעה, חזר ונתן שדה אחרת ללוי בסתם דלא אמר איטמרו ולא אמר כתבוה בשוקא או בברא, אזלינן בתר אומדן דעתא ואמרינן כי היכי דלשמעון במתנא טמירתא, ללוי נמי במתנה טמירתא. גט ומתנה יכול לבטל בלא אונס, וזהו אם נתן לאחד סתם וחזר ונתנה לאחר ואמר איטמרו הוויא שנייה מודעה לראשונה ולא קנו שניהן.
<b>הערוך ערך דע</b>
מדעה — כבר פי' בע' דע.
<b>הערוך ערך מדעה</b>
<h2>דף מא.</h2>
רב חנן שקיל בידקא בארעיה — פי' פתח מיא בארעיה ואתמלי ההוא אתרא מיא ונפלו קירות הגנות והפרדסים.
<b>הערוך ערך בדק</b>
<h2>דף מא:</h2>
ההוא גברא דדר בקשתא דעיליתא — פי' קשתא שם מקום, בעיליתא בעלייה.
<b>הערוך ערך קשתא</b>
<h2>דף מב:</h2>
שבח המגיע לכתפים — פי' מגיע לכתפים כגון ענבים והגיעו ליבצר ולישאם על כתפיו.
<b>הערוך ערך שבח</b>
<h2>דף מג.</h2>
האומר לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו.
<b>הערוך ערך דן א</b>
<h2>דף מד:</h2>
והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי.
<b>הערוך ערך טפס א</b>
<h2>דף מה.</h2>
בר ישראל דזבין חמרא לחבריה וקא אתי גוי ואניס ליה מיניה, דינא הוא דמפצי ליה מיניה — "להצילך מדרך רע" (משלי ב', י"ב) תרג' דתתפצי מן אורחא בישא, "להצילך מאשה זרה" (שם ט"ז) דתתפצי מן אתתא חלוניתא. "הפוצה את דוד עבדו" (תהלים קמ"ד, י').
<b>הערוך ערך פץ ג</b>
<h2>דף מו:</h2>
בעריסי בית אבות — פי' עריס ידוע לאותה משפחה ומנהגם להשלים הכל בידו והוא הנותן לבעל השדה חלקו, וכל מי שהוא בענין הזה ואפי' נתן חלק שאר העריסין ולקח הוא חלק בעל הבית — אין לו חזקה (אמרי)
<b>אימור], קהרמנא שויה — פי' מורשא אפיטרופא. [הערוך ערך ערס ד</b>
מ"ט, אימור קהרמנא שוויה — פי' אפיטרופא.
<b>הערוך ערך קהרמנא</b>
<h2>דף מז.</h2>
הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחרן — פי' היה מוסרו לעבודת המלך כגון אנגריא כענין התרג' (במדבר ט"ז, ט"ו) לא חמרא דחד מנהון שחרית.
<b>הערוך ערך שחר ג</b>
<h2>דף מז:</h2>
לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית — פי' כשהיו מציקין אונסין את האדם היה אומר לו שא קרקעי והניחני.
<b>הערוך ערך סקר ד</b>
<h2>דף מח:</h2>
תלייה וזבין זביניה זביני עד דלא ארצי זוזי.
<b>הערוך ערך רץ א</b>
טבי תלא לפפי אכינרא — פי' שם אילן.
<b>הערוך ערך כנר א</b>
טבי תלא ליה לפפי אכינרא וזבין, חתם רבה בר רב הונא אמודעא ואאשקלתא — פי' שטר המקנה.
<b>הערוך ערך אשקלתא</b>
אמנה היו דברינו — פי' אמנה היה דברינו — מר בר ר' אשי אמר, אפילו מעידין עדי מודעא עדות ע"פ, מגו דאי בעו כתבי למודעא השתא — נאמנין ומרעי ליה לשטרא דמקנא, מ"ט, כיון שמעידין כי אנסיה במכירה כי האי גוונא ניתן להכתב שטר מכירה, וכיון שניתן להכתב — נאמנין, ולא דמי לשטר אמנה, דשטר אמנה לא כתבי אנשי, וכיון שלא ניתן להיכתב אע"ג דאמרי עדי השטר אמנה היו הדברים ביניהם — אין נאמנין, דקיימא לן כוותיה.
<b>הערוך ערך אמנה א</b>
<h2>דף נא.</h2>
א"ל רב נחמן לרב הונא לא הוית מר גבן באורתא בתחומא — פי' בבית המדרש שהוא תחומה של תורה.
<b>הערוך ערך תחם</b>
<h2>דף נב.</h2>
דביתהו דרבה בר בר חנה כי קא שכבה אמרה, הני כיפי דמרתא ובני ברת. אתא לקמיה דרב. א"ל, אי מהימנא לך דביתיך עשה כפירושה, ואם לאו — עשה פירוש לפירושה. ואיכא דאמרי הכי א"ל, או אמידה לך ברתך — עשה כפירושה, ואם לאו — עשה פירוש לפירושה — "יקרה היא מפנינים" (משלי ג', ט"ו) תרג' יקירא היא מן כיפי טבאתא.
<b>הערוך ערך כפי</b>
קיבל מן הקטן יעשה לו סגולה. מאי סגולה, רב חסדא אמר, ספר תורה, רבה בר רב הונא אמר, דיקלא.
<b>הערוך ערך סגל ב</b>
א"ל, אי אמידא לך עשה כפירושה — כלומר אם היא עשירה דאית לה כי הני כיפי עשה כפירושה.
<b>הערוך ערך אמד</b>
אונות ושטרות יוצאות על שמו — פי' אונו — שטר המכר בל"י קורין אותו אונו.
<b>הערוך ערך אן ד</b>
רבא אפיק זווא דסרבלי וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר — פי' שני סרבלים.
<b>הערוך ערך זוו</b>
<h2>דף נג:</h2>
אפסרא — פי' אפסר רסן, ובלעז קפיסטרו.
<b>הערוך ערך אפסר</b>
הבונה פלטין גדולים בנכסי הגר — "בית פרעה" (בראשית י"ב, ט"ו) תר"י פלטורין דפרעה, וכן "הבא את האנשים הביתה" (בראשית מ"ג, ט"ז) פי' פלטין פלציאה.
<b>הערוך ערך פלט ג</b>
המוצא פלטורין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאו — פי' סיוד — בסיד, כיור — שצייר בה ציור אחד בכותל מן הסיד או על שמי קורה כמו שעושין בפלטין. "ואנכי יושב בבית ארזים" (ש"ב ז', ב') תרג' כיורי ארזים. "ספון בארז" (ירמיה כ"ב, י"ד) תרג' ומטליל בכיורי ארזיא. "בבתיכם ספונים" (חגי א', ד') תרג' בבתיא דמטללן בכיורי ארזא.
<b>הערוך ערך כייר</b>
הציע מצעות בנכסי הגר — קנה — פי' היינו כר.
<b>הערוך ערך מצע</b>
סכו גרדו הלבישו — פי' גירוד — זה חיכוך בכלי, כי הא דתנו רבנן (שבת קמ"ז ע"ב) אין גורדין במגרדות בשבת בגוף של אדם, רשב"ג אומר, אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש, רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגרדא דכספא להתחכך בה.
<b>הערוך ערך גרד א</b>
<h2>דף נד.</h2>
האי מאן דשדא ליפתא בפילי ארעא דגר — לא קנה — פילי היינו פלחי כדפרשינן בע' שלפני זה.
<b>הערוך ערך פל ג</b>
אמר שמואל, האי מאן דפשח דקלא אדעתא דדקלא — קני, והיכי דמי, כגון דשקל מהאי גיסא ומהאי גיסא, מחד גיסא אדעתא דדקלא — לא קני — פי' שזימר הדקל מן הענפים. "וישסף שמואל את אגג" (ש"א ט"ו, ל"ג) תרג' ופשח שמואל. "ויפשחני" (איכה ג', י"א).
<b>הערוך ערך פשח</b>
אמר שמואל, האי מאן דזכי זכיא, אדעתא דארעא — קני — פי' שמכבד הקרקע ומוציא ממנה עצים המכוסין בקרקע מסקל ומעזק הארץ.
<b>הערוך ערך זך ב</b>
האי מאן דתקיל תיקלא — פי' חופר הקרקע ומשוה פניה כדכתיב "הלא אם שוה פניה" (ישעיה כ"ח, כ"ה).
<b>הערוך ערך תקל ב</b>
מוליא במוליא ונוציא בנוציא ס"א נצא בנצא — פי' מוליא — גבוה, נצא — נמוך, וי"א מוליא — מקום חזק ויש בו גבשושית, נצא — מקום רפה ונמוך.
<b>הערוך ערך מל יא</b>
נציא בנציא — כבר פי' בע' מל.
<b>הערוך ערך נציא</b>
אמר רב, הצר צורה בנכסי הגר — קנה.
<b>הערוך ערך צר ג</b>
כיון שהכיש בה מכוש אחד — קנה כולה — פירוש כיון שחפר בה חפירה אחת.
<b>הערוך ערך כש ו</b>
<h2>דף נד:</h2>
אמר רב פפא, כדאזיל תיירא דתורי והדר — פי' כמו שהולך צמד בקר של מחרישה בתלם אחד וחוזר ועושה תלם אחר כשיעור אותן שני תלמים קנה ולא יותר.
<b>הערוך ערך תיירא</b>
באגי מיטמרי הוו, דאנהו גופייהו לא יהבי טסקא — פי' מס שנותנין מן הקרקע.
<b>הערוך ערך טסקא ב</b>
<h2>דף נה.</h2>
ארישן דפרסאי עד ארבעין שנין — פי' חזקה דפרסאי בלא שטר מ' שנים.
<b>הערוך ערך אריש</b>
והני זהרורי דזבין ארעא לטסקא — זבנינהו זביני — פי' זהרורי — הממונים מן המלכות לקבל טסקא דפרדיסי שמם כן, ואם עריק מריה דפרדיסא ולא פרע טסקא ואתי זהרורי ולא משכחי ליה, דינא דמלכותא למזבן ההוא פרדיס ולאפרועי טסקא, ומאן דזבין מיניהו קנה, והני מילי לטסקא אבל לכרגא לא מזבני ארעיה, כלומר דינא דמלכותא דכרגא אקרקף גברי מנח, וזה השם לשון פרסי הוא.
<b>הערוך ערך זהרא</b>
כרגא אקרקפא דגברי מנח.
<b>הערוך ערך קרקף</b>
פרדכת — כבר פי' בע' אנדיסקי.
<b>הערוך ערך פרדכת</b>
אבל אצלוה אנדיסקי — סייעתא דשמיא — פי' אמר אביי, פרדכת מסייע מתא — אדם בטל דיתיב בביתיה ולא קא עביד מידעם — מסייע בכרגא, ולא הזכיר קצבה אלא כל שהוא יכול לסבול, וה"מ דבני מתא אצלוה מן מלכותא — דלא תבעו יתיה בכסף גולגלתיה, אבל אצלוה אנדיסקי — שהן בעלי המס המשרתים את עושי המלאכה, כי אמרו יודעים אנו שזה בטל ואין עוסק במחיה — סייעתא דשמיא הוא ופטור מכלום. פ"א של ר' חננאל, אנדיסקי — אם נמצאו בני אדם שאינם מבני המקום ואמרו לשלטון כי זה פרדכס עני הוא ונתרצה השלטון וכתב לו השלטון אנדיסקי — שהניח לו המס שעליו אינו נותן לבני העיר כלום.
<b>הערוך ערך אנדיסקי</b>
המצר והחצב — פי' מצר כגון משעול הכרמים שעוברין בו בני אדם והולכין ושבין משדה לשדה.
<b>הערוך ערך מצר ה</b>
<h2>דף נו.</h2>
אבל פיסלא — לא, רבא אמר, אפילו פיסלא דרשות שבת כרשות גיטין — פי' פיסלא עמוד שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה או כגון זיז היוצא למעלה מי' טפחים מן הכותל רחב ד' אמות ופי' פיסלא כגון פסל היוצא מן הסוכה.
<b>הערוך ערך פסל ב</b>
אין שם בשדה הגר לא מצר ולא חצב והוא שדה גדולה מאד והכיש ניכוש אחד בקצה שלה היא שדה אילן עד היכן קנה פי' רב מרינוס משום ר' יוחנן כל שנקראת על שמו, ופי' רב פפא, כל שדולין אותה ומשקין אותה מגרגותא חדא — פי' גרגותא בור שממנו משקין אותה שדה.
<b>הערוך ערך גרגתא</b>
חצובה מפסיק בנכסי הגר, מאי חצובה, אמר רב יהודה אמר רב, שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ — פירוש עשב הוא שיורדין שרשיו בארץ אמות הרבה ולא ינטו הנה והנה מלשון "לחצוב להם בורות" (ירמיה ב', י"ג) ונקרא אדרא, ואם יגזל אחד משדה חבירו חופרין עד שימצאו זו החצובה ומתפרסם זה הגזלן הנכנס לשדה חבירו, לפיכך מקטע רגליהון דרשיעיא, כלומר זה העשב לא נזהר במצוות ויורד נכחו ואינו נוטה אילך ואילך, והרשעים נצטוו ומפירין ומניחין דרך הישרה ומעקמין וחומסין. ונקרא בלשון ארמית יבלא.
<b>הערוך ערך חצב ב</b>
<h2>דף נו:</h2>
שלשה אחין והאחד מצטרף עמהן — הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת — פירוש להזמה. פי' ראובן שמעון ולוי ג' אחין וכלב נכרי, העיד ראובן וכלב בראשונה, ושמעון וכלב בשנייה, ולוי וכלב בשלישית, הרי זו חזקה, נמצאו ג' אחין בחצי האחד וכלב בחצי האחר, והן עדות אחת להזמה.
<b>הערוך ערך שלש</b>
<h2>דף נז:</h2>
שלחן של ת"ח כיצד שני שלישי גדיל ושליש גלוי — פי' הני מילי דיחיד אבל דרבים לא אפשר דצריך לאותובי מאכל לפני כל אחד ואחד, ודקא מקשינן טבעתו מבפנים, והתניא מבחוץ — לא קשיא טבעתו מבחוץ בדאיכא ינוקא דלא ניתזק ביה, אי נמי דלא ממשמש ביה, טבעתו בפנים בדליכא ינוקא, אי נמי בדאיכא שמעא נקיט ליה מבחוץ לטבעתו, ואי ליכא שמעא והוא דבעי לטלטולי נקיט ליה מבפנים, אי נמי ביממא לטבעתו עביד ליה מבפנים ובליליא דלא מתחזיא דמכסיא בנהמא עביד ליה מבחוץ. פ"א, ב' שלישי גדיל מכוסה במפה מדבר שהוא עשוי בגדיל ארוג מקום שמשים הלחם עליו, שליש גלוי בלא מפה שעליו מניחין קערות וירק שלא תתלכלך המפה ויקלקל הסעודה, וטבעתו של שלחן שתולין אותו בו תהא קבועה מבחוץ שלא באותו צד שהוא יושב אלא מבחוץ מצד האחד, והא תניא מבפנים [באותו צד שהוא סמוך לו], לא קשיא, הא דאיכא ינוקא שיושב אצלו יחזיר השלחן שיהא הטבעת מבחוץ שאם היה הטבעת מבפנים בסמוך שהוא יושב הוה, איכא למיחש שמא יחזיק התינוק בטבעת ויהפוך השלחן, ואי ליכא ינוקא יהא מבפנים, [אי] איכא שמעא שעומד לפני השלחן ומשמשו יחזיר הטבעת מבפנים סמוך לו שלא יזיק לשמש כשעומד לצד האחד, הא ביממא יכול להחזירו שיהא הטבעת מבחוץ לפי שרואהו ויכול לשמור שלא יגע בו.
<b>הערוך ערך גדל ב</b>
<h2>דף נח.</h2>
מטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום — פי' אוצר מבולבל שמניחין בו רוב מינין.
<b>הערוך ערך אוצר</b>
א"ל, מאי קא עביד אברהם אבינו... גני בכנפיה דשרה — פי' שוכב.
<b>הערוך ערך גן ב</b>
כי מטא במערתיה דאדם הראשון, יצאתה בת קול ואמר לו, נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה לא תסתכל — פי' "כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט', ו') פי' גאון דיוקני היא צורה, ועיקר צורת אדם המצויירת בו איקונין, והצורה המצויירת על הנייר או על הסיד דיוקני, כלומר זו שניה לזו כעין דיופי שהוא כלי שיש לו שתי פיות.
<b>הערוך ערך דיוקן</b>
ההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי — פי' גוי מכשף שהיה מפשיט מתים.
<b>הערוך ערך אמגושא</b>
ההוא דא"ל, חביתא דעפרא לחד בראי, וחביתא דגרמא לחד בראי, וחביתא דאודדי וכיוצא לחד בראי — פי' ר' בנאה, אודדי — מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן, ועפרא — הוא קרקע שלו, וגרמי — הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן.
<b>הערוך ערך אודדא</b>
חביתא דאודדא לחד ברי... אית לכו ביסתרקי — פי' כרים וכסתות.
<b>הערוך ערך בסתרקי</b>
א"ל, זרנוקא אמר לנו — פי' חמת עשוייה מעור למלאות בו מים מן הבור. "כי הייתי כנאד בקיטור" (תהלים קי"ט, פ"ג) תרג' הויתי היך זרניקא דתלי בקוטרא.
<b>הערוך ערך זרנק</b>
בבא דאבולא.
<b>הערוך ערך אבל ב</b>
<h2>דף נח:</h2>
בראש כל מרעין אנא דם, בריש כל אסוון אנא חמר.
<b>הערוך ערך רש ב</b>
אנפק, אנבג, אנטל.
<b>הערוך ערך אנפק</b>
כתיב אפיתחא דקפוטקיא, אנבג, אנפק, אנטל — זו היא רביעית של תורה.
<b>הערוך ערך אנבג</b>
אנטל אנבג אנפק — פי' שיעור כל אחד ביצה ומחצה וכמו כן שיעור אספרגוס והוא רביעית של תורה.
<b>הערוך ערך אנטל</b>
המרזב אין לו חזקה.
<b>הערוך ערך מרזב א</b>
המזחילה יש לה חזקה — פי' כגון לוח קבוע בכותל בעל העלייה למטה מן הגג שיעור אמה ברוח מזרחית כולה כנגד גג העליה כולה משוך מן הצפון לדרום על פני כל המזרח, ורחבו של לוח כשיעור אמה, והמים זוחלין ושותתין מגגו של זה לתוך חצרו של זה.
<b>הערוך ערך מזחל</b>
סולם המצרי — כבר פי' בע' חווק.
<b>הערוך ערך סולם</b>
חלון מצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה, איזו היא חלון המצרית, — כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה.
<b>הערוך ערך חלון א</b>
<h2>דף נט.</h2>
אשיתא — פי' כותל.
<b>הערוך ערך אשיתא</b>
סולם המצרי אין לו חזקה. היכי דמי סולם המצרי, כל שאין לו ד' חווקים — פי' מעלות.
<b>הערוך ערך חווק</b>
זמנין דמותבת שרשיפא תותיך וקיימת וקא חזית — פי' ספסל קטן.
<b>הערוך ערך שרפרף</b>
הזיז עד טפח יש לו חזקה — פי' כגון לוח יוצא מכותל ראובן לחצר שמעון, יש לראובן להשתמש באותו הזיז שיש בו טפח כמה שיחפוץ ויש לו לתלות חפצים יורדים באויר חצר שמעון... פי' תרגום "יציע" (מ"א ו', ה') זיזא והן הקורות היוצאין מן הכותל לחוץ וכו'.
<b>הערוך ערך זיז א</b>
<h2>דף ס.</h2>
מ"ט מפני שמרבה עליהן את הדרך — פי' לקח אחד מן השותפין בית בחצר אחרת לא יפתח לחצר השותפין מפני שמרבה על השותפין דריסת הרגל של אותן שיהיו דרין באותו בית מה שלא היה שם קודם לכן.
<b>הערוך ערך רב א</b>
א"ר הונא, מאי חדר, — שחלקו לשנים, מאי עליה, — אפתא — פי' ר"ח ז"ל מאי חלק שחלק חדרו לשנים, מאי עלייה אפתא — ביתו שהוא פתוח לחצר השותפין חולקו לשנים וסותם ביניהם בגובה הבית שנעשה כמו אפתא עד כאן פי' ר"ח ז"ל. ואשר נראה לנו כי אפתא הוא שמקרין באמצע הבית תחת הקירוי של מעלה וטחין אותו ומשתמשין בו.
<b>הערוך ערך אפתא</b>
אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לרשות הרבים — פי' גזוזטרא כדכתיב "והגזרה והבניה וקירותיה" (יחזקאל מ"א, י"ג) תרג' וכזוזטרא ובנייתא, ועוד מפורש בע' זיז ויש מקומות כתיב גזוזריות ויש גזוזטריות ויש כסוסראות ויש כסוסטראות ויש כצוצריות ויש כצוצטראות.
<b>הערוך ערך גזזטר</b>
<h2>דף ס:</h2>
אין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה — פי' אין מלבינין הבית לאחר שמצוייר בזמן הזה מפני איבול בית המקדש.
<b>הערוך ערך פח ד</b>
מפני שהוא טרכסיד — פירוש מין אחד ממין סיד ומעולה ממנו וטחין אותו למעלה מן הסיד ובלשון ערבי אספידאג.
<b>הערוך ערך טרכסיד</b>
כסא דהרסנא — פי' מביאין דגים קטנים מלוחין וקמח וחומץ ומבשלין אותן.
<b>הערוך ערך הרסנא</b>
עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט, מאי היא. אמר רב, בת צידעא ובתשובות כתוב בת צידא — פי' כשהאשה קולעת שערה כולן משיירת ממנו דבר מועט בין אזניה לפדחתה כנגד צדעיה. ומביאה סיד טרוף כשהוא חבוט וטחה אותו שער ואינה קולעת אותו אלא מטילה אותו כנגד פניה, זה עושה בת עניים, אבל עשירה שורקתו בבשמים בשמן טוב שיתחברו שערות זו בזו ולא תהיינה כאבילות ויתייפו.
<b>הערוך ערך בת צידעא</b>
מאי "על ראש שמחתי" (תהלים קל"ז, ו'), זה אפר מקלה שבראש חתנים — פי' אפר שעושין גחלים הקליות הלוחשות לאחר שהן עוממות.
<b>הערוך ערך אפר א</b>
שבוע הבן — פי' לבית המלה ושוע הבן — פי' יום לידת הבן כדכתיב "והמליטה זכר" (ישעיה ס"ו, ז') ישוע ומילוט אחד הוא, והיה מנהגם ליכנס לכבד אבי הבן בבשורת בן זכר זה פי' ר"ח ז"ל. פ"א בע' ישע.
<b>הערוך ערך שבע א</b>
ישוע הבן — פי' לפדיון הבן. ישועה תרג' פורק וכן תרג' פדיון.
<b>הערוך ערך ישוע</b>
<h2>דף סא.</h2>
לא מכר את היציע גמר' מאי יציע, הכא תרגומו אפתא, רב יוסף אומר, ברקא חלילה — כבר פירשנו בע' אפתא. תני רב יוסף, ג' שמות יש לו, יציע, צלע, תא — פירוש "היציע התחתונה חמש באמה רחבה" (מ"א ו', ו') — אלו לשכות שהיו בנויות חוץ לכותל בית המקדש, והיו תחתיים ושניים ושלישים זו על זו, וכי האי גוונא היו בנויות, דקיי"ל כותל ההיכל עוביו שש אמות מלמטה של יציע התחתונה והיציע היתה חמש באמה רחבה וכנס אמה מן כותל ההיכל כנגד תקרה של יציע התחתון, ועל אותה כניסה שוכבין ראשי קורותיו של יציע, וממנו ולמעלה עד היציע התחתונה היה עוביו של כותל ההיכל ה' אמה, וכנגד תקרה של תיכונה כנס אמה בכותל ההיכל שעל אותה כניסה ראשי קורות התיכונה שוכבות, ולהכי היתה התיכונה שש באמה רחבה (מ"א ו', ו'), ומן היציע התיכונה ועד השלישית היה עובי כותל ההיכל ד' אמות וכנס עוד אמה מקום שקורותיו שוכבות, ולהכי כתב והשלישית שבע באמה רחבה, נמצא מן התקרה השלישית ולמעלה עוביו של כותל ג' אמה, והיינו כי מגרעות
<b>היינו] לבלתי אחוז בקירות הבית כדי שלא יהו צריכין לנקוב הכותל בשביל הנחת הקורות שלא יהא הכותל רעוע. "והצלעות צלע אל צלע" (יחזקאל מ"א, ו') ולא יהיו אחוזים בקיר הבית אלא כדאמרן במגרעות. והתא היינו יציע, "ובין התאים חמש אמות" (יחזקאל מ', ז') כלומר בין תא לתא ה' אמות ואיבעית אימא מהכא מצית יליף דתא היינו יציע של אחר הבית דקא חשיב במדות (ד', ז') כותל ההיכל שש עוביו והתא שש והיינו יציע. [הערוך ערך יציע</b>
מאי יצועה, הכא תרג' אפתא, רב יוסף א', ברקא חלילה — ...ואשר נראה לנו כי אפתא הוא שמקרין באמצע הבית תחת הקירוי של מעלה וטחין אותו ומשתמשין בו. פי' ברקא חלילה כגון גזוזטרא שאחורי הכותל ופתוח לבית והוא כגון היציע שהיה סביב בית המקדש וזה של בתים חלול מלמטה ואין משתמשין אלא מלמעלה.
<b>הערוך ערך אפתא א</b>
מאי יציעה, הכא תרגומו אפתא, ר' יוסף אמר, ברקא חלילה — כבר פירשנו בע' אפתא.
<b>הערוך ערך ברקא ג</b>
תנא, הוא יציע, הוא הצלע, הוא התא — כבר מפורשים בע' אפתא.
<b>הערוך ערך צלע</b>
יציע, צלע ותא — כבר פי' בע' אפתא ובע' יציע.
<b>הערוך ערך תא א</b>
<h2>דף סא:</h2>
דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, המוכר בית לחבירו בבירה גדולה — פי' פלטורין.
<b>הערוך ערך בירה</b>
המוכר שדהו לחבירו בבקעה גדולה וכו' — פי' בקעה היינו באגא יש בה שדות הרבה.
<b>הערוך ערך בקע א</b>
ואי א"ל, כל ארעתא דאית לי לבר מבוסתני ופרדיסי — פי' ואי א"ל, מזביננא לך כל ארעתא דאית לי, זבין ליה [הכל] שהן בני זריעה, לבד מבוסתני — גינה של אילנות ופרדסי גינה של ירק, ואי א"ל, זיהרא מזביננא לך משמע כל הנחלות שלו מכר ואפילו בוסתני ופרדיסי דנחלות נינהו בר מבתי ועבדי דנכסים נינהו.
<b>הערוך ערך בסתן</b>
<h2>דף סב.</h2>
מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר, אמר רב, לא קנה אלא כנגד הקצר, א"ל רב כהנא ורב אסי לרב, ויקנה כנגד ראש התור — ...דאע"ג דבריבועא אינו כנגדו, באלכסונא ישנו כנגדו וברירא מילתא דהכי הוי ראש תור באלכסונא.
<b>הערוך ערך ראש</b>
איבעיא להו סיים להן את הקרנות מהו, או כמין גמא או בסירוגין, — פי' מצר לו הקרנות של שדה בלבד ושאר כל השדה לא מצר לו, או מצר לו מזרחה וצפונה של שדה זו ומערבה ודרומה לא מצר לו, או מצר לו מערבה ודרומה ולא מצר לו מזרחה וצפונה, וזהו כמין גמא ועלתה בעיא זו בתיקו, וקיימא לן כל תיקו לממונא לקולא, ויד הקונה על התחתונה ואינו לוקח אלא בפחות, שכך הדין שלא להוציא ממון מיד מחזיקו בספק. וי"א חולקין מפני שהוא ספק וכל ספיקי דממונא חולקין ולא נתברר לנו להכריע הלכה למעשה. זה פי' ר"ח.
<b>הערוך ערך גם ג</b>
<h2>דף סב:</h2>
איבעי' להו, סיים את הקרנות מהו, כמין גמא מהו, בסירוגין מהו, — פי' כגון שהיו עומדין על המצרים, ראובן שמעון לוי על רוח מזרחית, יהודה יששכר זבולון על רוח דרומית, בנימין דן ונפתלי על רוח מערבית, גד ואשר ויוסף על רוח צפונית, ובין הני מצרים מכר לו שדה וכתב לו מצר ראובן ולא כתב לו מצר שמעון וכתב לו מצר לוי וכן לכל רוח דילג מצר האמצעי מהו מי אמרינן הואיל דמצר לו מצרים לכל רוח קנה כולה או דלמא לא קנה אלא כנגד המצרים דמאי דמצר לו קנה ומאי דלא מצר לו לא קנה. תיקו כבר פירשנו בע' גם.
<b>הערוך ערך סרג א</b>
בסירוגין מהו, תיקו — פירוש כמו דבר שעומד בתוך התיק ואין ידוע מה בתוכו, ודין תיקו כבר פירשנו בע' גם.
<b>הערוך ערך תק ב</b>
לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט' קבין — פי' משימין אילן בתוך אילן. פ"א, דקלים רצופין.
<b>הערוך ערך רכב</b>
פלגא דאית לי בארעא — פלגא, פלגי דאית לי בארעא — ריבעא — פי' לראובן ושמעון שדה בשותפות, ומכר ראובן ללוי ואמר לו בלשון זה, החצי שיש לי בשדה זו מכרתי לך, ודאי חלקו המגיע והוא חצי השדה מכר לו, אבל אם אמר לו בלשון זה, החצי בשדה שיש לי עם שמעון מכרתי לך לא מכר לו אלא חצי חלקו שהוא רביע השדה. ואמר רבא, מכר מצר ארעא דמינה פליגא — פלגא — פי' מצר לו שדה ואמר לו חלקה ממנה נתתי לך, קנה החצי, אבל אמר לו בלשון זה, חתיכה ממנה נתתי לך, קנה בפחות שבשדות והוא ט' קבין.
<b>הערוך ערך פלג א</b>
מצר ארעא דמינה פסיקה — עיי' בע' פלג.
<b>הערוך ערך פסק</b>
<h2>דף סג.</h2>
תנו חלק לפלוני בבור — כבר פי' בע' בר.
<b>הערוך ערך חלק ב</b>
האומר תנו חלק לפלוני בבור וכו' — פי' פשיטא אם אמר חד שכיב מרע יחלוק פלוני בנכסי — פלגא. ודאי יהבינן ליה, אבל אי אמר כהאי לישנא תנו חלק לפלוני בנכסי מהו, ת"ש, האומר לחברו, תנו חלק לפלוני בבור, סומכוס אמר, אין פחות מרביע וכו'. סומכוס לטעמיה דאמר, ממון מוטל בספק חולקין, הלכך מקבל מתנה טוען חצי הוא שלי וחצי הוא שלך, ויורש טוען החצי שתודה שהוא שלי אקחנו והחצי שהוא שלך אינו כן דלא פי' המוריש תנו לו חצי הבור אלא תנו לו חלק קאמר וכן אעשה אתן לך חלק כל שהוא, והוה ליה זה החצי ממון המוטל בספק וחולקין אותו ונותנין לו רביע הבור, והכי נמי בכולהו נכסיו יהבינן ליה רביע. כי אמר תנו חלק לפלוני מנכסי סתם פי' בחביות — אין פחות משמונה לפי ששתי חביות יש בבור וכשנותנין לו רביע החבית יבא שמינית הבור, בקדירה אין פחות משנים עשר לפי ששלש קדרות יש בבור וכשנותנין לו רביע הקדירה יבא אחד מי"ב בבור. בטפיח — אין פחות מי"ו לפי שד' טפיחים יש בבור וכשנותנין לו רביע הטפיח יבא אחד מי"ו בבור, וכולן שיעור אחד הוא נותן, והרבה פירושים ראינו בזו הברייתא וזה שקרוב לנו.
<b>הערוך ערך בר ז</b>
לטפיח אין פחות מי"ו — פי' אל תתנו לו אלא כדי שישאב וישתה לצמאון שלו ואין פחות מי"ו... ודומה לקרויה והוא נטל בל' חכמים והוא דלי. ועוד פי' לטפיח אין פחות מי"ו בע' בור.
<b>הערוך ערך טפיח</b>
המוכר בית לחברו ואמר לו על מנת שדייטי העליונה, דייטי העליונה שלו — פי' עלייה.
<b>הערוך ערך דייט</b>
<h2>דף סד.</h2>
לא את הבור ולא את הדות — ומפורש בגמ' שהבור בחפירה והדות בבנין.
<b>הערוך ערך בר ז, דות</b>
<h2>דף סה.</h2>
מכר את המכתשת הקבוע אבל לא את המיטלטלת.
<b>הערוך ערך מכתש</b>
מכר את האסטרוביל אבל לא את הקלת — פי' אסטרוביל — יש מי שאמר ריחים התחתונה הקבוע בקרקע ויש מי שאמר אמת הריחים והוא מקום בית קיבול.
<b>הערוך ערך אסטרוביל</b>
אבל לא את הקלת — פי' קלת בסיס לריחים התחתונה.
<b>הערוך ערך קלת ג</b>
<h2>דף סה:</h2>
ת"ר, המוכר את הבית מכר את הדלת את הנגר ואת המנעול — פי' מסגר כמו "ברזל ונחשת מנעליך" ובלעז קייבדורא.
<b>הערוך ערך מנעול</b>
ת"ר, צנור שחקקו ולבסוף קבעו — פוסל את המקוה — פי' מרזב של מים.
<b>הערוך ערך צנר ג</b>
<h2>דף סו.</h2>
והרודה ממנה בשבת — חייב — פי' הרודה שנוסח הדבש, כדכתיב "כי מגוית הארי רדה הדבש" (שופטים י"ד, ט') ואומר "וירדהו אל כפיו" (שם) ומתרגמי' ונסחיה, ומשום הכי קורין לספר שכותבין ממנו לספר אחר נוסחא. א"ר אלעזר, מ"ט דר' אליעזר, דכתיב "ויטבל אותה ביערת הדבש" (ש"א י"ד, כ"ז) מה יער התולש ממנו בשבת — חייב חטאת, אף דבש הרודה ממנה בשבת — חייב חטאת.
<b>הערוך ערך רד ד</b>
דף של נחתום שקבעו בכותל — פי' נסר ולוח וטבלה גדולה שהיא של נחתום שנותן עליה לחם כשהן ככרות בצק עד שיחמיצו, כדמתרגמינן "ברושים משניר בנו לך את כל לחתים.... אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן" (יחזקאל כ"ז, ה'—ו').
<b>הערוך ערך דף</b>
דף של נחתומין שקבעו בכותל ר' אליעזר מטהר... שאני פשוטי כלי עץ — דרבנן — דאלמא מדאורייתא טהורין, נמצאו פשוטי כלי עץ תרי גווני, מאי דחזי למדרס מקבל טומאה מדאורייתא, וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה מדאורייתא אלא א"כ דרכו להטלטל מלא וריקן.
<b>הערוך ערך פשט</b>
<h2>דף סז.</h2>
מגבינן מעמלא דבתי — פי' משכירות הבתים.
<b>הערוך ערך עמל ד</b>
לא מכר אלא מילוסא של חצר — פי' רווחא דחצר ודקאמר במתניתין לא מכר אלא אוירא של חצר.
<b>הערוך ערך מלס</b>
ר' אלעזר אומר, המוכר את החצר וכו' עד כי פליגי דאמר ליה דרתא, ר"א סבר תרביצא משמע — שכן תרג' "חצר" — דרתא על כן אמר לא מכר אלא אוירה של חצר.
<b>הערוך ערך תרבץ</b>
מכר לו חולסית ומצולה, החזיק בחולסית — קנה מצולה, במצולה — לא קנה חולסית — פי' חלסית גובהה דאיכא בארעא דומיא דתל, מצולה דאיכא בארעא דלא מזדרעא עם ארעא כולה. פ"א, חולסית קרקע שעפרו חול שמוציאין ממנו זכוכית, מצולה — קרקעית הנהר שמוציאין זהב וכסף.
<b>הערוך ערך חלס</b>
חולסית ומצולה — כבר פי' בע' חלס.
<b>הערוך ערך מצולה</b>
<h2>דף סז:</h2>
סדנא דארעא חד הוא — פי' גוף הקרקע כגון סדן השקמה.
<b>הערוך ערך סדן א</b>
המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל — פי' בגמ' ים — טלופחא — יש אומרים עיגולין עצמן, ויש אומרים עדשה והיא אבן עשויה כעיגולין לסחוט עליה זתים או ענבים.
<b>הערוך ערך ים א</b>
המוכר את הבית... מכר את הים — גמרא, ים — טלפחא — פי' מביאין טיט ומערבין בו תבן ונעורת של פשתן ועושין כמין ריחים גדולה ונותנין על הזיתים בבית הבד כדי שיוכתשו ויצא שמנן, ונקראת טלפחא מפני שתחילת בריאתה כעדשה ועדשה בל' ארמית טלפחא, ומניחין אותן על הזגין ואותו יין שיוצא מהן נקרא תמד, והן העיגולין דקאמר עיגולי הגת, והן העדשין דקאמרינן (ע"ז ע"ה ע"א) הדפין והלולבין והעדשין מדיחן.
<b>הערוך ערך טלפח</b>
המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל גמר' ממל, א"ר אבא ב"ר ממל, מפרכתא — פי' אבנא דחקיק בה בחלון ומביאין עץ גדול ומכניסין צידו אחד באבן וצידו אחד בקורה וטוחנין בו זיתים וקורין אותו מפרכתא, ושמו בל' ישמעאל זאר ובל' ארמי מצרא זיירא, ויש אומרים אבן שמשימין על הזיתים ומשברן, וי"א הבור העליון שכותשין בו הזיתים.
<b>הערוך ערך ממל</b>
מפרכתא — כבר פירשנו בע' ממל.
<b>הערוך ערך מפרכתא</b>
המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות — פי' בגמר' א"ר יוחנן, כלונסות של ארז — והן מוטות כדכתיב "וישאוהו במוט בשנים" (במדבר י"ג, כ"ג) וכדתנן במס' ר"ה (כ"ב ע"ב) מביאין כלונסות שהן עצים עבים וארוכים.
<b>הערוך ערך בתולות</b>
בתולות, אמר ר' יוחנן, כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורה.
<b>הערוך ערך כלנס</b>
לא מכר את העכירין ולא את הגלגל — פי' בתשובות, עכירין בנו"ן תנן, והן כבשי שכובשין את הזיתים בבית הבד והוא קורה. פי' אחר עכירין הן העגילין דתנן (פ' י"ב) בכלים (מ"ח) הכירים, ופי' כבשי והם גלגלי אבנים נקובות באמצע וטוחנין וכובשין בהן הזיתים.
<b>הערוך ערך עכר ב</b>
עכירים — כבשי — הם קורות שכובשין בהן הזיתים.
<b>הערוך ערך כבש ד</b>
לא את הגלגל ולא את הקורה ומפרשי בגמ' גלגל — חומרתא — פי' אבן גדולה ויש בה נקב וע"כ נקרא חומרתא שהיא כעין טבעת, כדגרסינן במי שהפך בגמ' פטור אבל אסור (מ"ק י"ב ע"ב) בחומרתא דמדושא, ומכניס אותה בראש הקורה השוכבת על הזיתים כדי שתכבד.
<b>הערוך ערך גלגל ד</b>
גלגל — חומרתא — כבר פירשנו בע' גלגל.
<b>הערוך ערך חמר י</b>
ת"ר, המוכר את בית הבד מכר את הנסרים ואת היקבים — פי' הנסרים הן הקרשין שמשכיבין על הזיתים לעצרן. היקבים הן הסלים שמביאין בהן הזיתים מן השדה לבית הבד.
<b>הערוך ערך יקב</b>
המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים — פי' לוחות עץ שמשימין על גבי שיש שבמרחץ מרוב החום.
<b>הערוך ערך נסר ב</b>
המוכר את המרחץ לא מכר... את הוילאות — "קלעים לחצר" (שמות כ"ז, י"ט) תרג' וילון לדרתא והוא מסך ובלעז קורטינא.
<b>הערוך ערך וילון</b>
לא מכר את המגורות של מים — פי' בריכות של מים כמו "נהרסו ממגורות" (יואל א', י"ז).
<b>הערוך ערך מגור</b>
מכר את הנסרים ואת בית היקמין — פירוש יקמין אלו בגדים שמעטפין ראשיהן במרחץ מפני החום שלא יזיק להם בראש.
<b>הערוך ערך יקמין</b>
<h2>דף סח.</h2>
מכר את הסנטר — פי' שומר.
<b>הערוך ערך סנטר</b>
בר מחווניתא — פי' עבדא דמרי מתא, שעומד בעיר ויודע כל שדות העיר בסימניהן ובמצריהן וכל שדה ושדה ביד מי היא ומי עדים שלה והכל יודע לחוות.
<b>הערוך ערך בר מחווניתא</b>
מאי שלחין, באגי, דכתיב "ושלח מים על פני חוצות" (איוב ה', י') וכו' עד מי סברת מאי שלחין באגי, לא — מאי שלחין גינוניתא, דכתיב "שלחיך פרדס רימונים" (שה"ש ד', י"ג).
<b>הערוך ערך שלח ה</b>
מי סברת מאי שלחין — באגי, לא, מאי שלחין, גנונייתא, דכתיב "שלחיך פרדס רמונים" — פי' גן ממש.
<b>הערוך ערך גן א</b>
<h2>דף סח:</h2>
מאי שיריה, — ביזלי — פי' בע' בזל וזה שייך בע' ששי.
<b>הערוך ערך שר יד</b>
מאי שיריה, — בזלי, מאי בזלי, א"ר אבא, פיסי באגי.
<b>הערוך ערך בזל</b>
מאי ביזלי, א"ר אבא, פיסקי באגי — פי' פיסקי דארעתא דלא הוו ט' קבין, דלא חשיבין לאיזדבוני בפני עצמן אלא ע"ג העיר.
<b>הערוך ערך באג</b>
ר' יהודה אמר, סנטור — מכור, אונקלמוס — אינו מכור — פי' עבד שהוא סופר לעיר שיודע לכתוב כל שדות העיר וכל חצריה וכל המס וכל המכר.
<b>הערוך ערך אנקלמוס</b>
הא דנגהקיהו לגאו — פי' הא דמעלינהו בבית הבד נמכרין בסתם עם בית הבד, והא דמעלינהו בהני בתים לחוץ מבית הבד אין נמכרין בסתם עם בית הבד עד שיפרש, כלומר בית שער פתוח לעיר היינו לגאו.
<b>הערוך ערך נגהקיהו</b>
ואת השומירה שאינה עשויה בטיט — פי' בית דירה שעושין לשומר השדה אם עשויה בקנים או בקש או בעצים — דירת עראי היא ונמכרת עם השדה, ואם עשויה בטיט ונעשית קבועה בבית — אינה ניקנת בטפילה עם השדה עם שיקננה בפירוש.
<b>הערוך ערך שמר ב</b>
<h2>דף סט.</h2>
מאי הוא, הכא תרגימו אבני דאכפא — הן אבנים המוכנים לתת על האלומות.
<b>הערוך ערך כף ג</b>
אבני דאכפי — אבני כתף שהן גדולים ואין אדם יכול לנשאם ביד אלא בכתף ונותנין אותם על העמרים כדי שלא יפזרם הרוח. וי"מ, אכפי עמרים, כדגרסינן בס"ג דכל שעה (פסחים מ' ע"א) להנהו דמהפכי כפי.
<b>הערוך ערך אבן כתף</b>
אמרי דבי ר' ינאי, קנים המוחלקים שמעמידין אותן תחת הגפנים — פי' אותן קנים המעמידין בהן הגפנים קלופין הן הקליפות שעליהן כדי שלא יכנסו המים בין הקליפה ובין העץ ומתליע שלא יהו אותן תולעין יוצאין ומתליעין הכרם. פ"א, מעמידין קנים וקושרין עליהן הזמורות של כרם כדי שיהו האשכולות של ענבים תלויים כמו בדלית ולא יהו מוטלין על הקרקע.
<b>הערוך ערך חלק א</b>
מלבנות של פתחים... מלבנות של חלונות... מלבנות של כרעי המטה — פי' כגון מלבנות המטה כן מלבנות הפתחים שתי ארוכות הן המזוזות ושתי קצרות הן המשקוף והמפתן, ועושין כמותן בחלונות והן לנוי ולחיזוק. פי' מלבנות של כרעי המטה כגון נקליטי המטה וכיוצא בהן שאינן מטלטלין עמה. פ"א, מלבנות של כרעי המטה אלו לבנים שמשימין תחת כרעי המטה שלא יתליעו וירקבו מן לחלוחית הקרקע.
<b>הערוך ערך מלבן</b>
כי תיבעי לך דנקיט בסיכי — פי' אחוזות בפתחים ובחלונות וביתדות.
<b>הערוך ערך סך ט</b>
<h2>דף סט:</h2>
קני לך דיקלין ותאלין הוצין וצינין — עיי' בע' צינין.
<b>הערוך ערך תאל, הץ</b>
קני לך דקלין ותאלין הוצין וצינין — פי' דקלין — תמרים גבוהין, תאלין — שאר אילנות גדולים, הוצין — שאר אילנות קטנים, צינין — דקלים קטנים.
<b>הערוך ערך צני</b>
אמר רב, כל שעולין לו בחבל הוי שיור — כשמכר לו שדהו היכא דאמר לו חוץ מאילנות והיו בה אילנות גדולים ובינונים וקטנים, רב אמר, כל אילן שהוא גבוה ואין עולין לו אלא בחבל כמות דקלים שבבבל שעולים להם בחבל ושמו תובליא, כדאמרינן האי מאן דחזיוה דנקיט מגלא ותובליא כי ההוא אילן הוי שיור, אבל בינוניים וקטנים לא הוי שיור ונקנין ע"ג קרקע, כל שעול של מחרישה כובשן שהן אילנות קטנים לא הוי שיור, אבל בינוניים הוי שיור וכל שכן גדולין.
<b>הערוך ערך תבליא</b>
<h2>דף עא.</h2>
ר"ש אומר, המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה.
<b>הערוך ערך חרב א</b>
ר' שמעון אומר, המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן שקמה — פי' שרש שקמה.
<b>הערוך ערך סדן א</b>
גולפי — פי' קנקני וגולפי חביות וכדים אחד הן והם של חרס.
<b>הערוך ערך גלף א</b>
<h2>דף עג.</h2>
המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת ההוגן.
<b>הערוך ערך ארגליא</b>
מכר את התורן ואת הנס — פי' בע' אדר.
<b>הערוך ערך נס א</b>
מאי נס, — אדרא, וכן הוא אומר "שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס" (יחזקאל כ"ז, ז') — והוא הקלע של ספינה.
<b>הערוך ערך אדרא</b>
מכר את הנס ואת העוגין. תני ר' חייא, אלו עגינין, וכן הוא אומר "הלהן תעגנה" (רות א', י"ג) — פי' הן הברזלים הגדולים שקושרין אותן בחבלים ומשליכין אותן לים להעמיד הספינה. "וסגרו על מסגר" (ישעיה כ"ד, כ"ב) תרג' ויעגנון בבית עגנא. "ובבית כלאים החבאו" (שם מ"ב, כ"ב) תרג' ובבתי ייסורין עגנהון. "לאשר בחשך הגלו" (שם מ"ט, ט') תרג' לדעגינין.
<b>הערוך ערך עגן</b>
מכר את התורן ואת הנס ואת ההוגין. ס"א עגינין — ופי' בע' עגן.
<b>הערוך ערך הגן ד</b>
ואת כל המנהיגין — פי' הם המשוטות שהמלחים מנהיגין בהם הספינות.
<b>הערוך ערך נהג ב</b>
כל המנהיגין אותה. אמר ר' אבא, אילו המשוטות
<b>וכן הוא אומר] "אלונים מבשן עשו משוטיך" (יחזקאל כ"ז, ו'). [הערוך ערך משוט</b>
ת"ר, המוכר את הספינה מכר את האסכלה — פי' אסכלה — כבש, כדתנן (שבת קכ"ב ע"א) עשה גוי כבש לירד בו, והוא עץ ארוך וחקוק בו חבקים מקום נתינת פרסת הרגל ומושיטין אותו מן הספינה ליבשה ויורדין ועולין עליו, ובלעז אסקלה.
<b>הערוך ערך אסכלה</b>
ר' נתן אמר, המוכר את הספינה מכר את הבוצית, סומכוס אומר, מכר את הספינה מכר את הדוגית, אמר רבא, בוצית היינו דוגית, ר' נתן בבלאי הוה קרי לה בוצית, כדאמרי אינשי הני בוציתא דמיישן — פי' בוציתא ספינות קטנות שמהלכות לפני הגדולות במקום מים מועטין שאין הגדולות יכולות ללכת שם ונכנסין בקטנה ויוצאין ליבשה והיא קלה ומהלכת אפילו בביצה ולכן נקראת בוצית. ומישן קורין ישמעאלים מייסן והיא בקצה בבל במקום אגמי מים ובמקום ביצה יש גומא וקנים ועושין להן ספינות קטנות קלות, ויש שעושין לספינות גדולות ספינה קלה שיש לה דפנות שהן מחיצות ובארעיתא חלל שהיא עשויה מן נסרים שתי וערב והמים נכנסין בה ולא תטבע לעולם ופי' זה כמו פי'
<b>סרח] ופ"א בע' גד. [הערוך ערך בצית</b>
דגית היינו ביצית — וכבר פירשנו בע' בצית "ובכלי גמא על פני מים" (ישעיה י"ח, ב') תרגומו בדגוגים על אפי מיא "ואחריתכן בסירות דוגה" (עמוס ד', ב') תרגומו ובנתכון בדגוגית ציידין.
<b>הערוך ערך דגית</b>
לא מכר את העבדים
<b>ולא] את המרצופין — פי' שקים גדולים שנותנין בהם הסחורות של ספינות. [הערוך ערך מרצף</b>
ולא את האנתיקי — פי' בגמר' (לקמן ע"ז ע"ב) עיסקא דבגוה הוא הממון שבתוך הספינה, ול' לעז ממש הוא אנתיקא.
<b>הערוך ערך אנתיקי</b>
האי גלא דמטבע לספינתא, נפקא ליה כי צוציתא דנורא חיוורתי ברישיה — פי'... כעין ציצית וי"ל בענין ניצוצין דנור.
<b>הערוך ערך צץ ג</b>
מחינא ליה באליתא דחקיק עליה שם — וגם זה כמו כן מקל, ויש ששונין מחינן ליה באלוותא — ומפרשינן לוחות, ויש מפרשין שהן עצים ארוכים שמנהיגין בהן את הספינה והן מורדיא דלברות.
<b>הערוך ערך אות</b>
וחזינן (אי)
<b>בי] דכוכבא, ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא — "ויברך הגמלים" (בראשית כ"ד, י"א) תר"י וארבע גמליא. "ברכת שדים ורחם" (בראשית מ"ט, כ"ה) תר"י ומעיא דרבעא בגויהון. [הערוך ערך רבע ב</b>
דלינן גליא עד דחזינן לבי מרבעתיה דכוכבא זוטא, והוי כי מיבזיק ארבעין גריוי דבזרא דחרדלא — פי' לשון פיזור.
<b>הערוך ערך בזק</b>
(ארבעה)
<b>ארבעין] גריוי ביזרא דחרדלא — פי' גריוא — מדה. [הערוך ערך גריו</b>
אמר רבה בר בר חנה, לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא — פי' שד.
<b>הערוך ערך הרמיז ב</b>
דהוה נקיטא אקובנאה דשורא דמחוזא — פי' עמוד בל' פרסי. פ"א אקובאות וכיפאות של חומה ושמן מירולי.
<b>הערוך ערך קבנאה</b>
סרגו ליה תרתי חיותא וקיימין אתרי גישרי דדורנג ושוור מהאי להאי.
<b>הערוך ערך סרג ג</b>
<h2>דף עג:</h2>
אמר רבה בר בר חנה, לדידי חזי לי אורזילא דרימא בר יומא, והוי כהר תבור, והר תבור כמה הוי, ד' פרסה — "לעופר האילים" (שה"ש ב', ט') תרג' כאורזילא דאיילא, "כשני עפרים תאומי צביה" (שה"ש ד', ה') כתרי אורזילין תאומי טביא. פי' ארזילא דרימא בר יומא, אפרוח ראם בן יומו. ותרג' "ודישן" (דברים י"ד, ה') ורימא.
<b>הערוך ערך ארזלא ב</b>
אפיק כפותא וסכריה לירדנא — הן זבלים של שור מרעה.
<b>הערוך ערך כף ט</b>
אמר רבה בר בר חנה, לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא דהוי כי אקרא דהגרוניא, ואקרא דהגרוניא כמה הוי שיתין בתי — פי' אקרוקתא — צפרדע נקבה.
<b>הערוך ערך אקרוקתא</b>
אתא פשקצא ובלעיה לתנינא — פי' עורב נקבה.
<b>הערוך ערך פשקצא</b>
ההוא כוורא דסליק עליה טינא אכליה באוסיה ומית — יש מפרשים שנכנס לו שרץ קטן שנקרא טינא בנחירין.
<b>הערוך ערך אס ב</b>
ועיילא ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורא — פי' בין סנפיר לסנפיר.
<b>הערוך ערך שץ ב</b>
ההיא גילדנא דימא היא דאית ליה תרי שיצי — פי'... דגים גדולים.
<b>הערוך ערך גלדן</b>
דקאי עד קרצוליה במיא — תרג' "ויעברני במים מי אפסים" (יחזקאל מ"ז, ג') מי קרצולין.
<b>הערוך ערך קרצל</b>
ההוא טייעא דהוה קא מורח ארעא והוה אמר האי אורחא לדוך פלן — פי' מקום.
<b>הערוך ערך דך ג</b>
כמאן דמיבסמי וגנו — ענין שכרות.
<b>הערוך ערך בסם א</b>
<h2>דף עד.</h2>
ועל טייעא תותי בירכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה.
<b>הערוך ערך טייע</b>
כל בר בר חנה סיכסא — כבר פירשנו בע' זלדקן.
<b>הערוך ערך סכיס</b>
כל בר בר חנא סכסא — פי' שוטה.
<b>הערוך ערך זלדקן</b>
איבעי לך למימני חוט ולמימני חוליות — ענין פרקין וטבעות הן.
<b>הערוך ערך חלי ב</b>
אחוי ליה תרי בזי דהוי נפיק מבי חוטרא דקוטרא מביניהו ס"א אזלי וחזאי ההיא ביזתא דסליק תננא מיניה.
<b>הערוך ערך בז ד</b>
אייתו גבבא דעמרא וטמשיה במיא — "וטבלת פתך בחומץ" (רות ב', י"ד) תרג' וטמישי סעדיך בתבשילא דאיתבשל בחלא.
<b>הערוך ערך טמש</b>
דצייה ברישא דרומחא.
<b>הערוך ערך דץ א</b>
שקלי גבבא דעמרא ואמשיתיה במיא וכרכתיה עילוי לונכא ס"א עילוי רומחא — פי' לשון לעז לנצא רומח.
<b>הערוך ערך לנך</b>
ואמרי הכי, משה אמת ותורתו אמת והן בדאין.
<b>הערוך ערך בד ה</b>
כל ל' יום מהפך להו גהינם כבשר בקלחת.
<b>הערוך ערך קלחת</b>
ואנחי סילתאי בכוותא — פי' הנחתי הסל שלי בחלון.
<b>הערוך ערך סלתא</b>
האי גלגלא דרקיע הוא דהדר.
<b>הערוך ערך גלגל ד</b>
ונפוץ מיא מתרתי זימיה כתרי מברי דסורא — פי' יצא מים משני נחיריו כשני נהרות של סורא.
<b>הערוך ערך זמיה</b>
והוה הדר לה מינא דכוורא דשמיה כרישא.
<b>הערוך ערך כרש ב</b>
<h2>דף עד:</h2>
בר אמודאי — פי' אדם שיודע לשוט תחת המים.
<b>הערוך ערך בר אמודאי</b>
ונחית בר אמודאי לאיתויי — פי' אדם שיודע לשוט על פני המים.
<b>הערוך ערך מד ב</b>
מאי בעיתון בהאי קרטליתא — פי' טנא בל' יון קרטילי ובלעז קרטיליא.
<b>הערוך ערך קרטל</b>
ר' יהודה הנדואה משתעי — "וישכנו מחוילה" (בראשית כ"ה, י"ח) תר"י מן הנדוין. "את כל ארץ החוילה" (בראשית ב', י"א).
<b>הערוך ערך הנדוי</b>
עשבי סמתרי הוו, גומרי ריתמי הוו — פי' גחלים של רותם שאינן נכבין מהרה.
<b>הערוך ערך רתם</b>
אדילי דימא — פי' זה לויתן.
<b>הערוך ערך אדילי</b>
הרג את הזכר וצינן את הנקבה — פי' מלשון "כצנת שלג ביום קציר" (משלי כ"ה, י"ג).
<b>הערוך ערך צן</b>
אלו הן ד' נהרות, ירדן, וירמוך, קרמיון, ופיגה.
<b>הערוך ערך ירדן</b>
קרמיון — נהר הוא בדרך דמשק והוא אמנה, פיגה — הוא "פרפר" (מ"ב ה', י"ב), ירמוך — נהר הוא בדרך דמשק.
<b>הערוך ערך קרמיון</b>
<h2>דף עה.</h2>
עתיד גבריאל לעשות קניגיא עם לויתן, שנאמר "תמשך לויתן בחכה" (איוב מ', כ"ה) — פי' כשהולכים ביערים לרדוף חיות עם כלבים והוא שחוק להם.
<b>הערוך ערך קנג</b>
עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר "התמלא בשכות עורו" (איוב מ', ל"א), לא זכה לסוכה עושין לו צלצל, שנא' ובצלצל דגים ראשו — כלומר צל מעל ראשו לא זכה לצלצל עושין לו קמיע — פי' דבר הנקשר ותלוי בצואר שנאמר "ותקשרנו לנערותיך" (שם מ' כ"ט).
<b>הערוך ערך צלצל</b>
ליגלגל עליו ההוא מינא, אמר, השתא כי ביעתא דצוצלא לא אשכחן — בתרגום ירוש' "ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו" (בראשית ל"ד, ל"א) מלגלג בנפשיה — פי' ענין לעג.
<b>הערוך ערך לגלג</b>
השתא כביעתא דצוצלא לא משכחינן — פי' ביצה של עוף והוא דייציפי וממין תורין הוא.
<b>הערוך ערך צצלא</b>
<h2>דף עה:</h2>
אמר ריש לקיש, עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינאות וכו' — פי' אלף גנות טפופות שבנויות בבנין משוה שאין תוספת ולא גרעון זה מזה, כי כן לשון טפופה "הלוך וטפוף תלכנה" (ישעיה ג', ט"ז), ובדברי רבותינו, המדה שאינה גדושה ולא מחוקה נקראת טפופה כמו קו המדה ביושר שאינו נכנס ולא יוצא. אלף קפל עמודים — הן חזקים עשויין למגדלים ולבנין גבוה, שכן באגדת ויקרא (פכ"א) קפלאות של ברזל. ואגדת חזית (פ' שוקיו) בר קפרא אמר, מה עמודים הללו קפלאות מלמעלה ובסיסאות מלמטה והן באמצע כך פרשיות של תורה נדרשות לפניהן ולאחריהן. טטפראות — לשון יוני הוא ומצינו בכלאים ירוש' (פ"ד ה"ב) אמר רבי אבא בר ממל, טטפראות שבכרם אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף התקרה, ונראה שהן זיזין שהן עשויין כסנפירין וכנפים לקורות אחד מפה ואחד מפה, ועוד לשון טט — שנים, כפתרון טט בגדפי. פראות — סנפירין וכנפים בלש' פרסי. ויש מקום שקורין לעירות — שילות ואת העיר — שילה, וכן אני אומר ושני שילי טטפראות. אלף ליצוי ברניות — ליצוי לשון מליצה, ברניות כמו "באר היטב" (דברים כ"ז, ח'), וכן תירוץ הדברים, ניטוף אלף מגדלים יקפל, אלף שילי טטפראות, אלף ושנים בירניות, ליצוי ומליצה אלף, עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים במהרה בימינו. בהגדה דתהלים ספרו מגדליה (שו"ט מ"ח) כמה גונניות עתידין להיות בירושלם, אלף קפ"ד גונניות, וכמה מגדלין עתידין להיות בירושלם, — אלף תפ"ח מגדלים, וכמה טטראפילות עתידין להיות בירושלם, — אלף רצ"ו, וכמה בימסאות עתידין להיות בירושלם, — אלפים ותע"ו והיאך המים עולים על תתק"ץ דיכואות.
<b>הערוך ערך טפף</b>
אלף קפל עמודים — כבר פי' בע' טפף.
<b>הערוך ערך קפל ב</b>
לצוי בירניות — כבר פירשנו בע' טפף.
<b>הערוך ערך לצוי</b>
אלף שילי טטפראות — עיי' בע' טפף.
<b>הערוך ערך שלי ב</b>
אני ראיתי ציפורי בשלוותה והיו בה ק"פ אלף מוכרי ציקי קדירה — פי' דבר היורד לקדירה.
<b>הערוך ערך צק ב</b>
אחזה בטלפה בשערה ובאיכוף שעליה.
<b>הערוך ערך טלף ב</b>
<h2>דף עז:</h2>
אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחא אגב אספא דביתיה, כי אתא נפק לאפיה עד תווך — פי' כי הכי דליקדום וליקבלינהו לזוזי עד דלא אתי ויחזיק בההיא אסקופא דאקני ליה, דקיימא לן אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבי מטלטלי, כלומר כיון שגבה הקרקע זכה במטלטלין ואין יכול לחזור בו, ופי' תווך — שם מקום, כדגרסינן בר"ג דפ' בנות כותים (נדה ל"ג ע"ב) רב פפא איקלע לתווך, אמר איכא צורבא מרבנן הכי דניזיל ניקביל אפיה. רבני מגנצא שונין אגב אסיפא דבייתיה פי' אגב חצרו שהיה לו לסוף ביתו, כי אתא רב שמואל נפק רב פפא לאפיה עד תווך יצא לקראתו מרוב השמחה שהביא לו מעותיו עד אותו מקום.
<b>הערוך ערך תווך</b>
מכר את הצמד ולא מכר את הבקר — פי' הצמד — העול שצומד הבקר למושכו.
<b>הערוך ערך צמד</b>
<h2>דף עח.</h2>
אמר עולא, מחלוקת בשק, דיסקיא, וכומני — פי' שני שקין מחוברין ומונחין על החמור אחד מצד זה ואחד מצד אחר, ובלשון ישמעאל אלכרג.
<b>הערוך ערך דיוסק</b>
את המרדעת ואת הקלקי ואת החבק — פי' קלקי — שתחת הזנב, חבק — שתחת הבטן. פ"א, קלקי וחבק... לשון יוני הוא קילקי — בגד עשוי משיער של עזים והוא קשה ועשוי להציעו תחת כרים וכסתות, חבק — כיסוי הבהמות.
<b>הערוך ערך קלקי א</b>
אבל לא דיסקיא וכומני, מאי כומני, אמר רב פפא ב"ר שמואל, מרכבתא דנשי.
<b>הערוך ערך כמן ג</b>
<h2>דף עח:</h2>
מכר החמור מכר את הסיח גמר' אמאי קרו ליה סיח שמהלך אחר סיחה נאה.
<b>הערוך ערך סיח</b>
"על כן יאמרו המשלים" (במדבר כ"א, כ"ז) אילו המושלים ביצרם, באו ונחשב חשבונו של עולם וכו'.
<b>הערוך ערך משל א</b>
"מקרית סיחון" — מקרית הצדיקים שנקראו שיחין — פי' סיחון מלשון סיחין והוא אילן כדכתיב "תחת אחד השיחים" (בראשית כ"א, ט"ו) וכתיב "וכל שיח השדה" (שם ב', ה'), ונמשלו הצדיקים באילנות שנא' "צדיק כתמר יפרח" (תהלים צ"ב, י"ג) וגו' וכתיב "והוא עומד בין ההדסים" (זכריה א', ח').
<b>הערוך ערך סחן</b>
<h2>דף פ.</h2>
נוטל שלשה נחילין ומסרס ופי' ר' יוחנן נוטל ג' נחילין במסרס — והוא שנוטל אחד ומניח אחד וחוזר ונוטל אחד ומניח אחד, וכן פי' בירושלמי במגילה (פ"ב ה"א) קראה סירוסין וכבר ביארנוהו בזה הפרק בסרג.
<b>הערוך ערך סרס א</b>
זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות — פי' הנטיעה כשהיא קטנה נקראת גרופית. פ"א, גרפית, מדה היא כגון פקק הקנים והגפנים.
<b>הערוך ערך גרפית</b>
אימא בברתא מצטבתא, ברתא באימא לא מצטבתא — פי' מתחברת.
<b>הערוך ערך צבת ה</b>
דבש בכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה.
<b>הערוך ערך דבש</b>
<h2>דף פ:</h2>
והרודה ממנה בשבת — חייב — פי' הרודה שנוסח הדבש כדכתיב "כי מגוית הארי רדה הדבש" (שופטים י"ד, ט'), ואומר, "וירדהו אל כפיו" ומתרגמינן ונסחיה, ומשום הכי קורין לספר שכותבין ממנו לספר אחר נוסחא א"ר אלעזר, מ"ט דר' אליעזר, דכתיב "ויטבל אותה ביערת הדבש" (ש"א י"ד, כ"ז), מה יער התולש ממנו בשבת חייב — חטאת, אף דבש הרודה ממנה בשבת — חייב חטאת.
<b>הערוך ערך רד ד</b>
כגון שזב ע"ג קשקשים — פי' כגון שנפל ע"ג הקש ועל התבן דמטושטש הוא ומוקצה הוא.
<b>הערוך ערך קש ט</b>
בתולת שקמה — פי' כל שלא החליפה.
<b>הערוך ערך בתולה</b>
בתולת שקמה ג' טפחים וסדן השקמה ב' טפחים — פי' שרש שקמה.
<b>הערוך ערך סדן א</b>
קוצץ למעלה מעשרה או גומם מעם הארץ — פי' חותכו.
<b>הערוך ערך גם א</b>
הדס — אסא, עץ שמן — אפרסמא — פי' שמן אפרסמון הוא צרי ואילן שלו קטף שמו וכו'.
<b>הערוך ערך אפרסמון</b>
ברוש — ברתא — "כארזים עלי מים" (במדבר כ"ד, ו') תרג' ירו' דמיין ומנטלין כבריתא, "בכל עצי ברושים ובכנורות" (ש"ב ו', ה') תרג' בירתין ובכינרין, "בצלעות ברושים" (מ"א ו', ט"ו) "ברוש תדהר ותאשור" (ישעיה מ"א, י"ט).
<b>הערוך ערך ברתא</b>
תדהר — שגא, ותאשור — שורבינא.
<b>הערוך ערך שגא</b>
ותאשור — שורבינא — עיי' בע' שגא.
<b>הערוך ערך שרבינא</b>
<h2>דף פא.</h2>
ערונים — ערי — פי' בלעז לאורו.
<b>הערוך ערך ער ז</b>
אלמוגים — כסיתא — פי' הוא אלמוג ובלעז קורלו.
<b>הערוך ערך כסיתא</b>
הגדילו לא ישפה — פי' ניקוי ושיווי פני האילן כגון זמורת הכרם וכיוצא בו.
<b>הערוך ערך שף א</b>
העולה מן הגזע — שלו, מן השרשים — של בעל הבית — פי' גזע כל גוף האילן מן הארץ ולמעלה הנראה לעין וחמה זורחת עליו זהו גזע, וכל האמירין העולין ממנו הן ללוקח, וזהו שכתב "ויצא חטר מגזע ישי" (ישעיה י"א, א'), וכל שטמון בארץ ואין חמה עוברת עליו הוא שרש, כדכתיב "ונצר משרשיו יפרה".
<b>הערוך ערך גזע</b>
<h2>דף פא:</h2>
כדר' זירא דאמר [ר' זירא], כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו — פי' כל מנחה הראויה לבילה והיא עד ס' עשרונים אין בילה מעכבת בה אלא אע"ג שלא בלל כשר, וכל שאין ראוי לבילה כלומר מנחה מרובה יותר מס' עשרונים ולמעלה, בילה מעכבת בה הילכך פסולה.
<b>הערוך ערך בל א</b>
<h2>דף פב.</h2>
וליחוש דילמא מסקא ארעא שרטון וקדחו בה שלשה בדי אילנות — פי' ניחוש דילמא נפקו מן הגזע שלשה חוטרי ומתכנש עפרא תותי ההוא אילן ומיכסי עיקרי הנהו חוטרי ומתחזי כאילו מן הקרקע צמחו, ויטעון הלוקח ויאמר שלשה אילנות קניתי ויש לי קרקע.
<b>הערוך ערך שרטון</b>
<h2>דף פב:</h2>
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הרי זה קנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו — פי' אורה שם הלוקט תאנים מן התאנה, כגון קוצר בתבואה ובוצר בענבים וגודר בתמרים ומוסק בזיתים.
<b>הערוך ערך אר ב</b>
מעשה בצלמין באחד שנטע את כרמו — פי' שם מקום.
<b>הערוך ערך צלמין</b>
מעשה בצלמין וכו' עד היה הופך את השיער במקום הזרע וזורע את הבור — פי' אדם נטע כרמו שורות שורות והרחיק זמורות שורה זו מזמורות שורה זו י"ו אמה, והיה הופך את הזמורות של שורה המזרחית בתוך י"ו אמות שהן מופנות בלא זמורות כנגד השורה שהיא לה מערבית, וזמורות של זו השורה שאמרנו שהיא לה מערבית הן מתוחות בכלל י"ו אמה שבינה ובין השורה שהיא לה מזרחית, וכענין הזה כל הכרם, נמצאו זמורות בשורות מתוחות בכלל י"ו אמה שביניהן ואחוריהן קרקע פנוי י"ו אמה בלא זמורות, והיה זורע זה הקרקע הפנוי תבואה כלומר אינו כרם והתירו לו חכמים.
<b>הערוך ערך שער בע' סמך</b>
<h2>דף פג:</h2>
בעי רב אשי בור מהו שתפסיק.
<b>הערוך ערך בר ז</b>
ריכבא דדיקלא מאי, תיקו — פי' משימין אילן בתוך אילן. פ"א, דקלים רצופין.
<b>הערוך ערך רכב</b>
כיצד הן עומדין, רב אמר, כשורה, ושמואל ואיתימא ר' יוחנן אמר, כחצובה — פי' שהן משולשין שנים זה כנגד זה והג' יוצא זנב, כמו (כלאים פ"ד מ"ו) שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב. פ"א, כמו בקבוק שהוא עגול כן הן עומדין בעיגול ושני הפירושין ענין אחד הן.
<b>הערוך ערך חצב</b>
זבין ליה תלת היגי רומיתא — בפסוק ד"ויהי אומן את הדסה" (אסתר ב', ז') תרגום "נעצוץ" — הגתא.
<b>הערוך ערך הגה</b>
שחמתית ונמצאת לבנה — גמר' אמר רב פפא, ש"מ האי שמשא סומקתי היא — פי' התנה לתת לו חטים אדומים שנתאדמו מחמת החמה הזורחת עליהם, ועל שם החמה קורין שחמתית, "וכל חום" (בראשית ל', ל"ה) תרג' וכל השחום.
<b>הערוך ערך שחם א</b>
<h2>דף פד.</h2>
ותנא תונא — פי' והתנא שנאה, כלומר ששנינו במשנתינו כשמעתיה. "ושננתם" (דברים ו', ז') תרג' ותתנינון.
<b>הערוך ערך תן א</b>
<h2>דף פה:</h2>
אמאי פשטת ליה מהאי דמחיוה מאה עוכלי בעוכלא — פי' כמה מדות מדדו כאן כלומר תמהו עליה ותרצו בה תירוצין הרבה.
<b>הערוך ערך עכל א</b>
<h2>דף פו.</h2>
אמר בר רב אשי, במסובלי דתומי — פי' מחרוזות של שומין שאין נותנין בכלי.
<b>הערוך ערך מסבלי</b>
<h2>דף פו:</h2>
בשליפי — פי' טעונות.
<b>הערוך ערך שלף ה</b>
דסרכא — פי' סריכה כמות תפיסה כדכתיב "שממית בידים תתפש" (משלי ל', כ"ח).
<b>הערוך ערך סרך ב</b>
שנתות היו בהין — פי' סימניות כגון שינים שעושין בחתיכות עץ זכרון חשבון שנים, כן שיניים בולטין ויוצאין בתוך ההין.
<b>הערוך ערך שנתות</b>
<h2>דף פח.</h2>
הכישה — נתחייב בה — פי' הכה אותה ועקרה.
<b>הערוך ערך כש ו</b>
בבעלי חיים מודינא הואיל ואנקטה נגרא ברייתא — פי' לימד אותה להלך ברגליה חוץ לדיר.
<b>הערוך ערך נגר ב</b>
אתא פרשא מרמא מיניה.
<b>הערוך ערך פרש א</b>
הסיטון מקנח מדותיו — פי' סיטונות מוכרי קטניות ושמן. פ"א, בעלי חנויות. פ"א, חנווני המוכר חטים (וכך)
<b>ומוכר] בל' יון סיטון. [הערוך ערך סטן</b>
החנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת — פי' מדות הלח מקנח בספוג או בבגד שמא הוקרש השמן או היין בתוכם ויבא הפסד לקונה ומשקלות ששוקל בהן ממחה בסכין או בעץ שמא נדבק שום דבר על המשקל וכשיקנה בהם יפסיד המוכר.
<b>הערוך ערך מח ד</b>
<h2>דף פח:</h2>
היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין — פי' תוספת.
<b>הערוך ערך גרם ה</b>
<h2>דף פט.</h2>
למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחוק גמר' ת"ר, מניין שאין מוחקין במקום שגודשין.
<b>הערוך ערך מחק א</b>
ת"ר, מניין שאין מעינין במקום שמכריעין — פי' גבי משקל אין מוכרין עין בעין, כלומר שוה בשוה במקום שמנהג ליתן הכרע.
<b>הערוך ערך עין א</b>
תנו רבנן, מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום שמעיינין, תלמוד לומר, "איפה שלמה" (דברים כ"ה, ט"ו).
<b>הערוך ערך כרע ב</b>
מעמידין אגרדמין למדות ולשערים. ויש גורסין בסמ"ך אגרדמיס — פי' אגרדמין — שוטר ממונה לתקן המדות איפה והין וכיוצא בהן ולתת בהן חותם במטבע ולצוות שלא יהא אדם רשאי למכור ולקנות אלא בהם, ואם יעבור אדם על גזירתו — יעשה בו כפי מה שיראה אם לעונש אם למכות ולא יהיה מי שימחה בידו, ואין מעמידין אגרדמין על השערים — פי' לפסוק שער שבשוק לגזור שתמכר האיפה כך וכך או ההין כך וכך, ואסיקנא ואפילו לשערים מפני הרמאין וכדאשכחן ביומא (ט' ע"ב) שהיו מעמידין פרהדרין שהיו מכין בעלי חנויות והיו אומרים להן מכרו בזול.
<b>הערוך ערך אגרדמין</b>
נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים — פי' נפש היינו הלשון שבתוך הצבת כמו הנפש בתוך הגוף ואותו הצבת שאוחזין בו צריך להיות ארוך ג' טפחים, והיינו תלוייה באויר שבאותו הצבת תלויין המאזנים, וצריך להגביה כפות המאזנים ששוקלין בהן מן הארץ שלשה טפחים שלא יבעט הכף שבה המשקל לארץ בכח ויחזור מהרה למעלה ונראה הכף האחר מכריע ויאמר הרי כבר שקול, וקנה — היינו הברזל הארוך שתלויין בו הכפות צריך להיות ארוך י"ב טפחים. ומתנא — היינו הרצועות שתלויין בהן הכפות י"ב טפחים. של חנווני של בעל הבית — שמוכרין בהן חפצים — טורטני — משקלות ששוקלין בהן כסף וזהב.
<b>הערוך ערך נפש א</b>
ושל צמרין ושל זגגין תלויה באויר ב' טפחים — פי' עושין מלאכת זכוכית.
<b>הערוך ערך זג ח</b>
ושל טורטני תלוייה באויר ג' טפחים — פי' טורטני בל"י קנה של מאזנים.
<b>הערוך ערך טרטן ב</b>
<h2>דף פט:</h2>
אמר רב פפא, בגרמיני — פי' מאזנים ששוקלין בהן ברזל שחוק וזכוכית שחוקה.
<b>הערוך ערך גרמן א</b>
אמר רב מני בר פטיש, כדרך שאמרו לענין איסורין — כך אמרו לענין טומאה. מאי קמ"ל תנינא, חוט של חנווני ושל בעלי בתים — טפח.
<b>הערוך ערך חט ג</b>
ת"ר, אין עושין משקלות לא של בעץ ולא של אבר — תר"י "את הבדיל" (במדבר ל"א, כ"ב) בעצא ותרג' שלנו אבצא.
<b>הערוך ערך בעץ</b>
גיסטרון — פי' גיסטרון בלעז מיטאלו העשוי מכל מיני מתכות.
<b>הערוך ערך גסטרון</b>
ת"ר, אין עושין משקלות לא בשל עץ וכו' עד אבל הוא עושה של זכוכית ושל צונמא — פי' אבן חזקה וקשה מאוד.
<b>הערוך ערך צנם א</b>
ת"ר, אין עושין את המחק לא של דלעת וכו'.
<b>הערוך ערך מחק</b>
אבל הוא עושה המחק של זית של אגוז של שקמה של אשכרע — "תדהר ותאשור" (ישעיה מ"א, י"ט) תרג' מורנין ואשכרעין. פי' בל"ע בקס ובל' לעז בושו, והוא פוקסינון עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום אלא בינוני.
<b>הערוך ערך אשכרע</b>
במשקל — שלא יטמין משקלותיו במלח — תנא (תוספתא ב"ב פ"ה) מפני שהן חסרין, כלומר כח המלח יונק ומכחיש כח השקל ומוכר לאחרים.
<b>הערוך ערך טמן</b>
ואפילו עביט של מימי רגלים — פי' פעמים שרוחצו ומעביר טינופו ומודד בו.
<b>הערוך ערך עבט ג</b>
ובאתרא דלא חתימי נמי לא אמרן, אלא באתרא דלא מהנדזי, אבל באתרא דמהנדזי כמה דלא מהנדזי לא שקיל — פי' שמשוין המדה ומודדין, ועל זה נקרא ספר הנדזא, ששם מכוין כל דבר, והישמעאלים למי שמשוה מעשיו ומפלס דרכיו קורין לו פלוני מהנדס, ז' וס' אחד הן כמו יעלוז יעלוס. פ"א, מהנדזי — משערין.
<b>הערוך ערך הנדז</b>
קב, וחצי קב, רובע, וחצי רובע — תומן, ועוכלא — פי' תומן קב — שהוא חצי רובע, שמונה תרג' תמני.
<b>הערוך ערך תמן א</b>
<h2>דף צ.</h2>
עוכלא — מפורש כמה עוכלא אחד מחמשה ברובע הקב והקב ששה ביצים והוא ביצה וחומשא דביצה.
<b>הערוך ערך עכל א</b>
אחד משמונה בשמינית — זה הוא קרטוב — פי' אחד משמונה בשמינית בלוג.
<b>הערוך ערך קרטב</b>
אין מוסיפין על המדות יותר משתות ומסקנא מנה מאתן וארבעין הוו — כיצד, עשרים שקלים, כ"ה שקלים, חמשה עשר שקלים — הא ששים שקלים, וכל שקל ארבעה דינרין — הא מאתן וארבעין, ומנה אינו אלא מאה דינר, אלא ש"מ מנה של קודש כפול היה. והוא ר' דינר, והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן ועולין מאתן וארבעין.
<b>הערוך ערך אין א</b>
אל ישתכר יותר משתות — פי' בתשובות והקשה לכם אי באגר נטר לי אפי' פחות משתות חס ושלום, אלא מיד ליד, והכי אמר שמואל, המוכר חפץ לחבירו באמנה ואמר בכך וכך לוקחין, יש לו מן הדין ליהנות שתות ואין בו גזל ואונאה, והלכתא היא מדקא עבדי בה מעשה באתריה דרב יהודה דרמו מ"ח
<b>כוזי] בדנא כמפורש בפ' המפקיד (ב"מ מ' ע"א), אבל מכר לו סתם ולא הודיעו בכמה לקחו — מותר ליקח ממנו כדי דמיו ומשפטו כמו ששנינו. [הערוך ערך שתות</b>
כי היכי דלא לימטי ליה פסידא.
<b>הערוך ערך זיין א</b>
<h2>דף צ:</h2>
וקרו ליה רוז פפא — פי' מדת רב פפא שחישב ברזי לבו. פ"א, למדה היו קורין בלשונו רוז. "חרש לאמר" (יהושע ב', א') ברז למימר, "ותבא אליו בלט" (שופטים ד', כ"א) תרג' ועלת לוותיה ברז.
<b>הערוך ערך רז ב</b>
<h2>דף צא.</h2>
ת"ר, מתריעין על פרקמטיא. אפילו בשבת — פי' אם הוזלו הסחורות מבקשין עליהם רחמין ואפילו בשבת. "עובר לסוחר" (בראשית כ"ג, ט"ז) תר"י פרגמטיא נפקת. ס"א פרקמטיא.
<b>הערוך ערך פרגמטיא</b>
עד דלא שכיב שכיבא קיימא מנוביתיה — פי' המזומנת לביתו, וי"א מקוננת.
<b>הערוך ערך מנביית</b>
כודניא עקרה במאי פרע — "איש על פרדו" (ש"ב י"ג, כ"ט) תרג' גבר על כודנתיה. "על הפרדה אשר לי" (מ"א א', ל"ג) על כודנתא דילי.
<b>הערוך ערך כדן ה</b>
אמר רב חנן בר רבא אמר רב, עשרה שנים נחבש אברהם אבינו, שלשה בכותי ושבעה בכרדו.
<b>הערוך ערך כרדו</b>
עברא זעירא דכותא — פי' אותו מעבר קטן שבכותה.
<b>הערוך ערך עבר ב</b>
<h2>דף צא:</h2>
ביום שנפטר אברהם אבינו ספדו לו כל אומות העולם, אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה — פי' לעז ממש הוא גוברנטורי.
<b>הערוך ערך קברניט</b>
"והמתנשא לכל ראש" (ד"ה-א' כ"ט, י"א) א"ר חנן בר אבא אמר רב, אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו ליה — פי' גרגותא — בור שממנו משקין אותה שדה. בי גרגותא — פי' מקום גרגותא מקום לחפור שם בור. זה פי' רבי גרשום.
<b>הערוך ערך גרגתא</b>
נהירנא כד הוו קיימין ד' סאין בסלע.
<b>הערוך ערך נהר ד</b>
מטללי טליא וטליתא — "הטבעות ונזמי האף" (ישעיה ג', כ"א) תרג' עזקתא וטלוליא.
<b>הערוך ערך טלל</b>
מטללי טליא וטליתא בשוקא כבר י"ו וי"ז ולא חטאן — פי' טליא תינוק גדול. "רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א) תר"י ביש מן טליותיה. "והנער איננו אתנו" (בראשית מ"ד, כ"ט), "ותחיינה את הילדים" (שמות א', י"ח), "אבינה בבנים" (משלי ז', ז') תרג' אסתכלית בטלאי.
<b>הערוך ערך טלי ב</b>
"המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם" (ד"ה-א' ד', כ"ג). "גדרה" — אלו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל וכו'.
<b>הערוך ערך גדר ג</b>
"ואכלתם מן התבואה ישן" (ויקרא כ"ה, כ"ב) בלא סלמנטון — כבר פירשנו בע' דרא. בלא שדיפא — כמו שדפון.
<b>הערוך ערך סלמנטון</b>
ת"ר, "ואכלתם מן התבואה ישן" (ויקרא כ"ה, כ"ב) בלא סלמנטון. מאי בלא סלמנטון, רב נחמן אמר, בלא רצינתא — פי' תולעת של חטין... הוא תבואה שנרקבה מלחלוחית הארץ.
<b>הערוך ערך דרא</b>
רצינתא — פי' תולעים שבפירות.
<b>הערוך ערך כנמא</b>
רב נחמן אמר, רצינתא — פי' שלא יאכלוה תולעים.
<b>הערוך ערך רצן</b>
<h2>דף צב:</h2>
ממרי רשותיך פארי אפרע — פי' לשון לעז הוא פורפרי.
<b>הערוך ערך פארי</b>
בתר רובא אזלינן ורובא לרדיא זבני, ושמואל אמר, כי אזלינן בתר רובא לאיסורא, בממונא לא אזלינן בתר רובא — "והוא חורש" (מ"א י"ט, י"ט) תרג' והוא רדי.
<b>הערוך ערך רד ט</b>
שיצאת בהינומא וראשה פרוע — פי' ר"ח הינומא ל"י הוא תורתא כלומר חוק הבתולות. גמר' (כתובות י"ז ע"ב) מאי הינומא, תנורא דאסא, ור' יוחנן אמר, קריתא דמנמנמא בה כלתא, וכן פי' גאון קובהא מן אסא דמנמנמה בה כלתא.
<b>הערוך ערך הנמא</b>
המוכר עבד לחברו ונמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו — פי' גנב — גונב ממון, קוביוסטוס — גונב נפשות.
<b>הערוך ערך קבייסטס</b>
נמצא גנב או קוביוסטוס — והוא בל"י מטעה בני אדם בדברי מרמות כגון גנב בעצמו.
<b>הערוך ערך קבסתן</b>
<h2>דף צג.</h2>
גמל האוחר בין הגמלים — פי' האוחר נוחר בנשיכה והורג. וי"מ, ענין מחרחר ריב, ויש ששונין גמל היחיד בין הגמלים.
<b>הערוך ערך אוחר</b>
<h2>דף צג:</h2>
כל תנא בתרא לטפויי מילתא קאתי.
<b>הערוך ערך תן א</b>
המוליך חטין לטחון לעשותן סולת ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן, קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין — פי' ולא לתתן כעין שלותתין אותן להסיר הקליפה שעל החטין, ומן הגרעינין גופן בלא קליפה עושין סולת. סובין — אותן הקליפין שנקלפין מעל החטין. מורסן — הוא הדק. פת ניפולין — שנופל מאליו ונתמקמק.
<b>הערוך ערך פל ה</b>
המוכר פירות לחברו — הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה — פי' רובע הקב שהוא חלק אחד מכ"ד לסאה. טנופת הוא עפרורית.
<b>הערוך ערך טנף</b>
מקבל עליו י' קוססות למאה — פי' בל' יון קיוהא הוא קוסס קרוב להחמיץ.
<b>הערוך ערך קסס</b>
קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פטסות למאה — פי' פטסאות בל"י כדים וחביות וקנקנים דשחלי והן השואבות היין ומזיעות אותו בחוץ ונראות מגויירות.
<b>הערוך ערך פטס</b>
<h2>דף צד.</h2>
מקבל עליו רובע נישופות לסאה — פי' כגון אבק וקש שנשוף וזז ממקומו וכגון זה דמינשתפא (ב"מ כ"ג ע"א) שפי' בע' מנשתפא, וכגון זה ואי לא לינשוף מדוכתיה ד' אמות בר"ג דמגילה (ג' ע"א).
<b>הערוך ערך נשף ב</b>
א"ר הונא, אם בא לנפות מנפה את כולו — פי' אם מצא הקונה בפירות יותר מכדי רובע לסאה, אין יכול המוכר לומר כבר הגיעוך מה שהוא עפרורית יותר מזה השיעור אחליפנו לך ואתן לך פירות כנגדו, אלא חייב לנפות לו הכל.
<b>הערוך ערך נף א</b>
<h2>דף צד:</h2>
וכל סאה שיש בו רובע זרע ממין אחר ימעט. ר' יוסי אומר, יבור ומפורש היינו טעמו דר' יוסי משום דמיחזי כמקיים כלאים.
<b>הערוך ערך בר ב</b>
<h2>דף צה.</h2>
ת"ש, המקבל שדה מחברו ליטע בשכר הרי זה מקבל עליו י' בוראות למאה, יותר על כן מגלגלין עליו את הכל — פי' המקבל שדה מחברו ליטע בשכר, הרי זה מקבל עליו בעל השדה עשר בוראות למאה אילנות, דאי מכר הנוטע אילנות בין מאה אעפ"כ אין מפחית לו מדמיו ומקבל עליו בעל השדה, אבל אם [מכיר] יותר מכאן מגלגלין עליו את הכל ואפילו עשר בוראות.
<b>הערוך ערך בר ג</b>
<h2>דף צה:</h2>
על הפת שעפשה ועל היין שהקריס ועל תבשיל שעברה צורתו אומר שנ"ב — פי' בע' פרצם.
<b>הערוך ערך קרס ב</b>
מודה רב יהודה בפרצומא דמזבן אקרנתא — פי' יין דקא תני הכא הוא ייין שהקריס בפרצומא שהוא כגון חומץ תקיף דאחמיץ בפורצנין שאינו נמכר אלא בחנויות בני קרנות שהן יושבי כפרים כדאמרינן בכל דוכתא יושבי קרנות.
<b>הערוך ערך פרצם</b>
<h2>דף צו.</h2>
כגון דאשתכח חלא סיפתקא — פי' חומץ חזק.
<b>הערוך ערך ספתק</b>
<h2>דף צו:</h2>
ושמואל אמר חמרא אכפא דגברי שואר — פי' כתף.
<b>הערוך ערך כף ה</b>
ושמואל אמר חמרא אכתפא דגברי שוור — פי' כשנושאין אותו מבית מוכר מדלג ומפיק טעמו ממנו.
<b>הערוך ערך שוור</b>
ת"ר, אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין — מברך עליהן שהכל נהיה בדברו — וכן הלכתא והיכא דרמא תלתא ואתו תלתא ופלגא, אבל רמא תלתא ואתו ד' — בורא פרי הגפן.
<b>הערוך ערך שמר א</b>
כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא.
<b>הערוך ערך דר ג</b>
<h2>דף צז.</h2>
מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא. — פי' שיש בהם טעם חומץ.
<b>הערוך ערך קה א</b>
<h2>דף צז:</h2>
יין כושי, יין בורק, וי"א בודק — שהוא קשה ובודק את כל הגוף.
<b>הערוך ערך ברק ג</b>
אין מביאין אלייסטון — פי' השמש בל"י אליאוס, אין מביאין במקדש יין שנעשה בשמש שאינו מן המובחר, פי' אחר יין שחור שיש בו מעט שמש.
<b>הערוך ערך אלייסטון</b>
הלייסטון — כבר פירשתי בע' אלייסטון.
<b>הערוך ערך הלייסטון</b>
פטסאות נאות ומגופרות — פי' פטסאות בל"י כדים וחביות וקנקנים דשחלי והן השואבות היין ומזיעות אותו בחוץ ונראות מגויירות, נאות ומגופרות — פי' כשמבשלין נותן בהן גופרית ומלחכתן האור בגפרית מבושלות נאות.
<b>הערוך ערך פטס</b>
<h2>דף צח.</h2>
לא צריכא דא"ל למקפה — פי' לציקי קדירה שהוא יין יפה הרבה שמבשם הקדירה.
<b>הערוך ערך מקפה</b>
האי מאן דמייהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל, שנא' "גבר יהיר ולא ינוה בנוה שלו" (חבקוק ב', ה').
<b>הערוך ערך יהר ב</b>
ולא אמר אלא דלא שני ליה בברזא, אבל שני ליה בברזא — לא — פי' אמר רבא, מאן דזבין חביתא דחמרא לחנווני אדעתא לזבוניה ולמיתב ליה דמי, ותקיף אפלגא או אתילתא, דינא הוא לאהדורא למוכר, וה"מ דלא שני בברזיה, אבל שני לא יכיל לאהדורי ליה, דיכיל מוכר למימר ליה ללוקח אנת הוא דאפסדת כששינית הברזא נעכר היין והחמיץ, ולא אמרן דינא הוא דמהדרא ליה אלא אכתי יומא לזבינא לא מטא, אבל מטא ולא זבנה לא יכיל לאהדורה דלא הוי ליה לשהוייה.
<b>הערוך ערך ברזא א</b>
פרוותא דלול שפט — פי' בע' לול שפט.
<b>הערוך ערך פרוותא</b>
האי מאן דמקבל חמרא מחבריה דממטי ליה לפרוותא דלול שפט — פי' קבל ממנו מעות לקנות לו מן השוק הידוע להמכר בו יין, ואם לא קנה לו יתן לו יין כמו הנמכר באותו השוק בעת ההיא.
<b>הערוך ערך לול שפט</b>
<h2>דף צח:</h2>
טריקלין — י' על י', רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו — פי' חצי ארכו ה', וחצי רחבו ה', צריך להיות רומו עשרה, ראיה לדבר כבנין ההיכל — פי' בנין ההיכל ארכו ס' ורחבו עשרים, שנאמר "והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו" (מ"א ו', ב'), כ' מהן קדש הקדשים, וההיכל שנאמר "וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני", נמצא ההיכל ארכו מ' ורחבו כ' הכל ס', חצים ל' וכך רומו דכתיב "ושלשים אמה קומתו". כתוב אחד אומר: "שלשים אמה קומתו", וכתוב אחר אומר, "ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו", אמר להו, כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה שהכרובים קומתן י', שנאמר, "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו", קמ"ל האי קרא דהני י' אמות שהכרובים עומדין בהן כמו הכתוב של מעלה, מה העשרים כולן חלל ואין בהן דבר, כך גם העשרה והכרובין בנס היו עומדין, וכן הארון בנס היה עומד שמקומו אינו מן המדה, גמר' מאי טרקלין —
<b>קובתא] בי ורדי — פי' רבינו גרשם, קובתא בי ורדי כעין שפורסין אהלים ועגול הוא מלמעלה כקובה ומוקף הוא מכל דפניו ופורסין שושנים לשם כדי שיהא ריחם נודף ושוכבים בתוכו שרים. [הערוך ערך טרקלין</b>
כתיב "ושלשים אמה קומתו" (מ"א מ', ב') וכתיב "ועשרים אמה קומתו", (שם כ') — ומשני, כי קא חשיב משפת (קנננים) [כרובים] ולמעלה — פי' אלו כ' אמות מראשי כרובים עד שמי קורה, כי הכרובים קומתן עשר אמות, שנא' "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו" (שם כ"ג), וקמ"ל האי קרא דהני עשר אמות שהכרובים עומדים בהן, כמו הכרובים של מעלה, מה הכרובים כולן חלל ואין בהן דבר כך גם שאר הכרובים בנס היו עומדין.
<b>הערוך ערך עשר אחר ע' עסק</b>
<h2>דף צט.</h2>
ודילמא בולטין כתרנגולין הוו — פי' ר"ח בולטין — נובטין, כלומר צומחין כצמחים שצצין ויוצאין כגון בגפי התרנגולים כשפושטין אותן מתחברות קצות כנפיהן ונראין כפיקה בולטות כמו חותמה בולט.
<b>הערוך ערך בלט</b>
ודילמא שלחופי הוו משלחפי — פי' שלחופי הוו משלחפי כנף אל כנף. "שכל את ידיו" (בראשית מ"ח, י"ד) תר"י שלחפינון לידוי.
<b>הערוך ערף שלחף]. תניא אונקלוס הגר אומר, כרובים מעשה צעצועים היו — פי' כמו צאצאים כלומר שדומין פניהן לנערים דלהכי נקרא שמו כרוב כלומר כרביא כילד. [הערוך ערך צעצע</b>
זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת — פי' בעל הבור ובעל הבית עושין מסגר כל אחד לעצמו על פי הבאר, וכל אחד מפתח מסגר שלו בידו, ולא יתכן לפתוח את הבור עד שיתקבצו שניהם ויפתחו.
<b>הערוך ערך פתחת</b>
<h2>דף צט:</h2>
אמה בית השלחין אני מוכר לך — פי' אמת המים להשקות ממנה נטיעים כדכתיב "שלחיך פרדס רמונים" (שה"ש ד', י"ג). אמת בית השלחין אני מוכר לך, נותן לו שתי אמות לתוכה, ואמה מכאן ואמה מכאן לצורך אגפיה. אמה בית הקילון אני מוכר לך. נותן לו אמה אחת לתוכה, וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לצורך אגפיה — פי' אמת המים כדי להשקות ממנה בית השלחים צריכה שתהא רחבה שתי אמות ואמה מכאן ואמה מכאן לצורך אגפיה, כלומר לגידודי המים שלא יצאו לחוץ, ויעשה בה גידודין גבוהין אמה. בית הקילון שעוברת בחצר שרוחצין שם כלי הבית — דיו בחצי אמה בית השלחין.
<b>הערוך ערך אם ד</b>
אמר שמואל, אמה בית השלחין אני מוכר לך — נותן לו שתי אמות לתוכה, ואמה מכאן ואמה מכאן, אגפיה אמה, בית הקילון אני מוכר לך, נותן לו אמה אחת לתוכה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן, אגפיה חצי אמה.
<b>הערוך ערך שלח ה</b>
אמה מכאן ואמה מכאן אגפיה — פי' אגפיה — גדותיה כדכתיב "והירדן מלא על כל גדותיו" (יהושע ג', ט"ו). אגפיים ראשונים בעופות ושניים באדם ושלישים בנהר ופתרון אחד להן.
<b>הערוך ערך אגף ב</b>
מיא אשפלוה לארעיך — "ולירכתי המשכן" (שמות כ"ו, כ"ב) תר"י ולשפולי דמשכנא, "ונגוע בקצהו" (שמות י"ט, י"ב) תר"י שיפולוי, ביהושע (י"א, י"ז) "תחת הר חרמון" תרג' שיפולי טורא.
<b>הערוך ערך שפל</b>
לנקוט פזרא וליתיב — פי' שבט, וכן קורין לניקוד שזקוף — פזר.
<b>הערוך ערך פזר</b>
בנותן להן דרך עקלתון — פי' דרך עקמימיות.
<b>הערוך ערך עקל ג</b>
<h2>דף ק.</h2>
הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבשתא — פי' כשיעור שיהא אדם נושא חבילה של זמורות על כתיפו והולך באותו השביל וחוזר עם אותה החבילה.
<b>הערוך ערך טן ד</b>
שני גומדין ומחצה — גמד פי' אמה כדכתיב "ולה שני פיות גמד ארכה" (שופטים ג', ט"ו) ומתרג' רב יוסף גרמידא, וכן פי' שני גומדין ומחצה — אמתים וחצי, וי"א, גמד הוא שיעור אמה בלא אצבעות כלומר פחותה ודומה לענין של מעלה אין יושביה עליה גמדא. "איש אטר יד ימינו" (שופטים ג', ט"ו) תרג' גבר גמיד בידיה.
<b>הערוך ערך גמד ב</b>
<h2>דף ק:</h2>
ת"ר אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כנגד הבל הבלים
<b>אמר קהלת] — וכבר פי' בע' ברך. [הערוך ערך עמד א</b>
שבו יקרים שבו... עמדו יקרים עמודו — פי' רב האי גאון... ומנהגא דילה הכי הוה אחר שקוברין את המת נקבצין ועומדין במעמד והוא שדה שמפטירין בה מתים, ועומדין מעומד ומיושב אחורי קבורה, יש להם מקום קבוע מוכן ברחבה ומכריזין ואומרין שבו יקרים שבו ויושבין, וממתינין כמעט ומכריזין עמדו יקרים עמודו ועומדין למקום אחר, ומכריזין שבו יקרים שבו, ובאותה עמידה ובאותה ישיבה מנחמין את האבל בין שאבלין עוברין וכל העם עומדין ובין שאבלין עומדין וכל העם עוברין.0...
<b>הערוך ערך ברך א</b>
<h2>דף קא.</h2>
דעביד להו כמין נגר — פי' כמין נגר הננעץ בארץ ועומד והנקבר בהן אינו נראה שוכב אלא עומד ואינן נמשכין בחצר. ודחינן כי האי גוונא קבורת חמורים היא שנשלכים בבורות.
<b>הערוך ערך נגר א</b>
<h2>דף קא:</h2>
דעביד להו כי חרותא — פי' עביד הכוכין כחריות של דקל שגדילין באלכסון ואינן גדילין שוין.
<b>הערוך ערך חרת ג</b>
והא דרב הונא ברבי יהושע ברותא היא — פי' מקום שטעו חכמים ולא דיברו בהלכה לא רצו לגנותם ולומר טעו אלא אמרו ברותא כלומר דעת חיצונית היא.
<b>הערוך ערך בר ג</b>
נוטלו ואת תבוסתו — פי' דם מעורב בשאר משקין שבגוף אינו דם שהנפש יוצא בו.
<b>הערוך ערך תבס</b>
<h2>דף קב:</h2>
היו שם נקעים י' טפחים — פי' בקיעות של שדות כעין גומות.
<b>הערוך ערך נקע</b>
<h2>דף קג.</h2>
הנהו נגאני דארעא מיקרו — פי' מקום אשבורן מלשון "שררך אגן הסהר" (שה"ש). "וישם באגנות" (שמות כ"ד, ו') סלעים כמשמען.
<b>הערוך ערך נגאן</b>
הנהו שדרי דארעא מיקרו — פי' רכסי הארץ כדכתיב "והרכסים לבקעה" (ישעיה מ', ד') ועיקרו מל' שדרה.
<b>הערוך ערך שדר</b>
א"ר יצחק, טרשין שאמרו בית ד' קבין — כלומר סלעים דתנן (לעיל צ"ב ע"ב) גבוהים י' טפחים בית ד' קבין. פי' בל' ישמעאל קורין לאבנים חדים וקשים שסביבות הים טרוש.
<b>הערוך ערך טרש ב</b>
<h2>דף קג:</h2>
כשיר מהו, — פי' כמו השירין שהן עגולין.
<b>הערוך ערך שר ה</b>
כשיר מהו כשורה מהו.
<b>הערוך ערך שר ג</b>
כאיצטדינין מהו, דרך עקלתון מהו, — פי' איצטדינין — אלכסון, וי"מ כגון שליבת הסולם.
<b>הערוך ערך אצטדין</b>
<h2>דף קו:</h2>
ושמואל אמר מקמצין — פי' כל אחד מוציא קומץ מן החלק שהגיעו והוא שליש ממה שהגיע בידו, עיי' בע' וותר.
<b>הערוך ערך קמץ א</b>
<h2>דף קז:</h2>
מיסתאי — "די מחסורו" (דברים ט"ו, ה') תרג' כמיסת חוסרניה, וכן בעברי "מסת נדבת ידך" (שם ט"ז ע"ב).
<b>הערוך ערך מסת א</b>
א"ל ר' חייא בר אבא לר' יוחנן, והא אנן משמנין ביניהן תנן, א"ל, אדאכלת כפנייתא בבבל — פי' פרי של תמר שאינו מתבשל לעולם ועוד מפורש בע' ניסן.
<b>הערוך ערך כפניות</b>
אלא לדמי הכא נמי לדמי — אמר ר"ח ז"ל, קבלנו מרבותינו קבלה רב מפי רב כי זה לדמי פירוש שמין את השדה שפי' חוץ משדה פלוני וכשיעור דמי אותה שדה שייר לעצמו המוכר בשדה שמכר, ואם נשאר בשדה שפי' לו כי מכרה מתשעה קבין ולמעלה המכירה קיימת נוטל המוכר ממנו כשיעור דמי אותה שדה שאמרנו חוץ ממנה והשאר ללוקח, ואם הנשאר פחות מתשעה קבין בטלה המכירה שפחות מתשעה קבין אינה נקראת שדה, והוא בפירוש א"ל שדה פלוני מכורה לך, וזה כגון זו ששנינו האומר לחברו חצי שדה אני מוכר לך משמנין ביניהן ואמר ר' יוחנן ולוקח נוטל כחוש ואוקימנא לדמי.
<b>הערוך ערך דם ב</b>
<h2>דף קח:</h2>
מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי.
<b>הערוך ערך יעידה</b>
<h2>דף קט:</h2>
"לקח לו מבנות פוטיאל" (שמות ו', כ"ה) לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לע"ז, לא, דאתי מיוסף שפיטפט ביצרו וכו' עד דאתי מבנות פוטיאל — תרתי משמע — כלומר משנים שפיטמו קאתי פנחס.
<b>הערוך ערך פט ג</b>
<h2>דף קי.</h2>
נשוט נבלה בשוקא ושקול אגרא — פי' ענין גישוש וביחוש.
<b>הערוך ערך נשט</b>
<h2>דף קי:</h2>
ואלא (מאי) [מאן] בו לירות, בר קשא דמתא לירות — פי' בר קשא — מוכס העיר, וי"א, ממונה על העיר.
<b>הערוך ערך בר קשא</b>
<h2>דף קיא.</h2>
מפיקנא לך רב חיננא מאוניך — פי' אם אינך מקשיב לדברי אלא נתלה אתה ברב חיננא, אנא משמתנא לך עד שתסיר דברי ר' חיננא ולא תהיה מטה אזנך לדבריו. פ"א, אני מיסרך שלא תזכיר שמו לעולם.
<b>הערוך ערך אן ב</b>
אמר ליה, דאמר רב הונא אמר רב, הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה, אשלח ליה, אכסיף — "תלקט ולא תכלימוה" (רות ב', ט"ו) תרגום תהא צבירא ולא תכספוה.
<b>הערוך ערך כסף ב</b>
בר נש דאתי לקובלנא הוא יאה וגולתיה יאה — פי' בן אדם הבא לנגדינו הוא נאה וכסותו נאה, "בגד" תר"י גולתא, "על כנפי בגדיהם" (במדבר ט"ו, ל"ח) "כסותך" (דברים כ"ב, י"ב) תר"י גוליהון.
<b>הערוך ערך גלו</b>
<h2>דף קיא:</h2>
א"ל לשמעיה גוד, לית דין צבי דיליף — פי' משוך אותו ועבור אין זה רוצה ללמוד.
<b>הערוך ערך גד ב</b>
אלא אמר רבא, הכי קאמר, "ונתתם את נחלתו לשארו" (במדבר כ"ז, י"א) — שארו לו, קסבר גורעין ומוסיפין ודורשין — פי' גרע ו' מנחלתו ול' מלשארו וצרף שתי אותיות הללו ונעשה מלה אחת והיא "לו", ודרוש הכי, "ונתתם את נחלת שארו לו", וזה שאמרו חכמים גורעין ומוסיפין ודורשין, לא גרועה ממש דהא רבא אידחי תירוציה דאביי ואמר סכינא חריפא מיפסקא קראי, ומילתא דדחי בה הדר הוא ופסיק קרא, אלא הכי פירושה קסבר כל קרא דכתיב לשון קדש, ומפשי לה בל' ארמי או זולתה אי אפשר להעתיקה כמות שהיא, אלא נראה כמוסיף וגורע, וכך פתרון זה, ונתתם את נחלתו של מורישה לשארו, כלומר הנחלה שמוריש אביה לבתו שהיא שאר בעלה, דכתיב "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב', כ"ד) ומי שהוא שארו שהוא קרוב לה אליו תעמוד הנחלק — זה פי' ר"ח ז"ל.
<b>הערוך ערך גרע א</b>
<h2>דף קיד:</h2>
סדום קנין ומחצה — כבר פי' בע' סדום.
<b>הערוך ערך קן א</b>
והלכתא כרב יוסף, בסדום, קנין, ומחצה — פי' סדום — הא דאמרן (לעיל י"ב ע"ב), קנין... עד מתי חוזר, רבא אמר, כל זמן שיושבין, רב יוסף אמר, כל זמן שעסוקין באותו ענין. מחצה — (לקמן קמ"ג ע"א) ההוא דאמר לדביתהו נכסי ליך ולבניך, אמר רב יוסף, קנתה מחצה.
<b>הערוך ערך סדום</b>
<h2>דף קטו.</h2>
ת"ר, "בן אין לו" — אין לי אלא דלהוי קודם לנחלה, בן הבן דלהוי קודם לאבי אביו והכי נמי בת הבן ובן בת הבת של בן שיהא יורש אבי אבי אמו מניין, ת"ל, "אין לו", כלומר מהאי אל"ף דאין [לו] עשה עין, כלומר עיין עליו מכל צדדין הבאים מכח כחו לו ירושתו, והכי נמי דרשינן בת, והוא הדין נמי לכל הני דקודמין לנחלה צריך לפשפש ולחקור לעיין אחריהם אם יש להן יורשין הבאים מכח כחן ליתן להם נחלתו, ואחין נמי דקודמים לאחי האב צריך לעיין לכל הבאין מכח אחיו וליתן להן ירושתו זה פי' רבי גרשם ז"ל.
<b>הערוך ערך עין א</b>
<h2>דף קטו:</h2>
חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו
<b>ואמר], ומה בת בנו הבא מכח כחו וכו'. [הערוך ערך פט ג</b>
מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה — פי' לפי שאמר לו הצדוקי ומה בת בנו הבאה מכח כחו תירשנו, בתו הבאה מכחו לא כל שכן, והיו הצדוקין בשטותן אומרים, כי הממזר אינו יורש את אביו, ובקש רבן יוחנן בן זכאי להשיבו מתוך דבריו ולא רצה להתמשל בראובן ושמעון ונתמשל בצבעון וענה, וכך אמר לו, מה אתה אומר בצבעון שמת והניח ענה שהוא בנו והוא ממזר והניח איה שהוא בן בנו והוא כשר, הלא נמצא (בו)
<b>בן] איה שהוא מכח כחו יורש אותו, וענה עצמו שהוא בא מכחו אינו יורש אותו, מתוך שהותרה אגודה זו בצד זה נתפרדה החבילה זו בצד זה, זה פי' רב סעדיה גאון ז"ל, פי' אחר של ר"ח ז"ל, בוא וראה שאע"פ שענה בן צבעון בן בנו של שעיר קראו בנו של שעיר כמו (בראשית ל"ו, כ') לוטן ושובל וצבעון [וענה] ללמדך שבן הבן הרי הוא כבן וכולן כחו הן ואין הפרש ביניהן לומר שזה כחו וזה כח כחו, השיבו הצדוקי, אין לך ראייה אלא זו ובכך אתה פוטרני. השיבו, לא יהא מקרא שהבאתי מן התורה כשיחה שלכם, כלומר אינכם באים מכח קבלה ולא מכח הלכה אלא דברים מדעתכם שהיא כשיחה בטלה, ור' גרשם ז"ל פי' כרב סעדיה, ולא תהא תורה שלימה שלנו פי' הרי כדין הוא שאפטירך בכך שלא תהיה עולמית תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם, אלא אותו קל וחומר שאתם אומרים מופרך הוא דמה לבת בנו שכן ייפה כחו וכו'. [הערוך ערך ענה</b>
אמר רבא, אמינא מילתא דלא אמר שבור מלכא ומנו שמואל, אמר קרא (בראשית ל"ו, כ"ד) הוא ענה דמעיקרא — פי' חשוב שמואל בין ישראל כשבור מלכא בין האומות שהוא מלך.
<b>הערוך ערך שבור</b>
<h2>דף קטז.</h2>
ויאמרו ירשת פליטה לבנימין — פי' התנו על שבט בנימין על עסק ירושה ואח"כ נתנו להם פליטה, וכך התנו שאותן הנשים שיחטפו כל בת שהיא יורשת אביה שלא היה לה אח, לא תירש נחלת אביה אלא תשאר ליורשי אבי אביה שלא תשוב נחלה משבט אחר לשבט בנימין. פ"א ירושת פליטה לבנימין לאותה פליטה שנשארה לבנימין ראוי לירש נחלתן שלא ימחה שבט מישראל.
<b>הערוך ערך רש א</b>
והאמר ר' יוחנן, דין גרמא דעשיראה ביר — פי' י' בנים היו לו ומתו ומצער ומרוב החביבות היה נושאו, ואדם קדוש כר' יוחנן היאך היה נושא עצם המת ומיטמי בכל שעה, אלא אותו עצם שן היה ושן המת אינו מטמא, דתנן בפ"ג באהילות (מ"ג) ובפ' כה"ג ונזיר בגמ' מלא תרווד רקב (נזיר נ"א ע"א) כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חיבורו הכל טמא, וזה תלוש היה, ומפורש בר"ג דם הנדה (נ"א ע"א) כל דבר שהוא עם אדם כשנולד ואין גזעו מחליף מטמא לאפוקי שן אע"פ שאין גזעו מחליף אין נולד עמו, השיער והצפורן אע"פ שנולדו עמו גזען מחליף לפיכך אינן מטמאין, אבל רמ"ח איברים טמאין במת אפי' כשנפרשו לפי שנולדו עמו ואם תחתוך אחד מהן אין גזעו מחליף. פ"א, כשהיה הולך לבית האבל מוליכו עמו כדי לנחמם, כלומר ראו מה אירע בי, דין גרמא דעשיראה ביר וצערי גדול משלכם.
<b>הערוך ערך גרם א</b>
<h2>דף קיז.</h2>
להוציא את הטפלים — פי' יש לו טף ותלויים עליו לזונם.
<b>הערוך ערך טפל ד</b>
<h2>דף קיח:</h2>
אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" (בראשית מ"ט, כ"ב), א"ת עלי עין אלא עולי עין — פי' כל מה שמעיינין להן בעין רע לא יזיקם אלא מועיל להן ומעלין ביותר, ר' גרשם זצ"ל פי' שהן עולין על העין כדבר שיושב למעלה מן העין ואין שולט עליו. ורבינו חננאל ז"ל היה שונה עלי עין כלומר בואי העין במקום אחר ואל תזיקני.
<b>הערוך ערך על א</b>
<h2>דף קכ.</h2>
והוא דמופלג בחכמה, והוא דמופלג בזקנה — פי' מופלג בחכמה שאין חכם למעלה ממנו, מופלג בזקנה שאין זקן למעלה הימנו.
<b>הערוך ערך פלג א</b>
<h2>דף קכא.</h2>
רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא, אתא לקמיה דרב ששת לנהרדעא, נפיש הוה, אתי אבתריה למחוזא — פירוש לא מצאו בביתו אלא מצא הבית ריקם, ונתנחש לומר לא מצאתיו בבית ואמר מלא יהיה ביתו, הלך למחוזא ומצאו ושאלו הא דתניא.
<b>הערוך ערך נפש ב</b>
<h2>דף קכא:</h2>
יום שביטל הושע בן אלה פרוזדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים כדי שלא יעלו לרגל — פי' פרוזדאות שומרים.
<b>הערוך ערך פרזדאות</b>
<h2>דף קכב.</h2>
א"ל רב פפא לאביי, אימא רונגר בעלמא — פי' לשון פרסי רון — יום, גר — שכיר, כלומר שמא שכיר יום הוא.
<b>הערוך ערך רונגר</b>
אילימא שופרא וסוניא — פי' בין שדה טובה ורעה.
<b>הערוך ערך סן א</b>
<h2>דף קכג:</h2>
אמרי במכרי כהונה ולויה — פי' כל כהן ידוע כי פלוני ופלוני כל תרומותיו וכל מתנותיו לזה הכהן נותנין אותן, וכיון שנשחטה זו הבהמה בחיי אביהן נתברר שהמתנות לו הן, ואעפ"י שלא הורמו בחזקתן הן עומדין שאינו רשאי לתתם לכהן אחר זולתו, הלכך מוחזקין הן.
<b>הערוך ערך מכר א</b>
<h2>דף קכד.</h2>
דיקלא ואלים, ארעא ואסקא שרטון, דכ"ע לא פליגי דשקיל — פי' כגון שהיה מקום אשבורן והיו המים נקוים בתוכו ונתקבץ בתוכו עפר ונדחו המים והוכשר המקום לזריעה.
<b>הערוך ערך שרטון</b>
חפורה והוו שיבלי, שלופאפי והוו תמרי — פי' כגון שחת ונעשה שבלים, וכיוצא בו שלופאפי והוו תמרי.
<b>הערוך ערך חפר א</b>
שלופפי והוו תמרי — עיי' בע' חפר.
<b>הערוך ערך שלף ו</b>
<h2>דף קכו:</h2>
מר זוטרא מדרישבא פלג בצנא דפלפלי בהדי דאחוה — פי' הגאון כאשר כתוב "נשיא בית אב" (במדבר ג', כ"ד) תרגומו ריש בית אבא, זה ראש בית אב.
<b>הערוך ערך רשבא</b>
דהוו קרו ליה בוכרא סכלא — כלומר בכור שוטה, ודלמא בוכרא דאימיה הוא שאינו כל כך בכור אלא מן האם, ולפיכך קרו ליה סכלא דלאו בכור ממש הוא ואינו נוטל פי שנים.
<b>הערוך ערך סכל ב</b>
<h2>דף קכז.</h2>
שלחו ליה בני אקרא דאגמא לשמואל, ילמדנו רבינו, היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר וכו' — פי' אקרא שם מקום. ס"א, עקרא.
<b>הערוך ערך אקרא</b>
<h2>דף קכט.</h2>
המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד וכו' — הלכתא כר"ל.
<b>הערוך ערך הלך</b>
<h2>דף קכט:</h2>
כל תוך כדי דיבור כדיבור דמי מעבודה זרה וקידושין — פי' לענין מהדר קאמרינן, דאי בעי למהדר בתר דקדיש איהו או איהי לא יכלין אע"פ שעסוקין באותו ענין ואע"ג דקיימן עדים, ותקרובת ע"ז נמי כיון דאתפיס דבר לע"ז מאלתר מיחייב ליה ואסור בהנאה.
<b>הערוך ערך תך ב</b>
<h2>דף קל:</h2>
ת"ר, אין למדין הלכה לא מפי תלמוד — פי' ר"ח ז"ל מפי תלמוד זה שכתוב במשנה והלכה כדבריו, כגון הא דתנן במשנה נדה (ז' ע"א) ר' אליעזר אומר, ד' נשים דיין שעתן וכו' עד והלכה כדבריו, ותנן עוד (שם ל"ו ע"ב) המקשה כמה תשפה ותהא זבה, מעת לעת דברי ר"א והלכה כדבריו, ותנן עוד (נדה ס"ח ע"ב) זב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור וכו' עד והלכה כדבריו. אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה כר' אליעזר בד', והני תלת מינייהו (נדה ז' ע"ב) ואקשינן, מאי אתא לאשמועינן בכולהו תנא בהו הלכה כדבריו במתניתין, ופרקינן, אין למדין הלכה מפי תלמוד, ולולי שאמר שמואל הלכה כדבריו בהני תלת לא הוה מיתוקמא הלכה ממתניתין, כיוצא בהן ביבמות (מ"ט ע"א) איזהו ממזר, שמעון התימני אומר, כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו, ולולי שאמר בתלמוד שהלכה כדבריו לא סמכינן אמאי דפסיק הלכה במתניתין, תלמוד ירושלמי בראש פיאה (ירושלמי פיאה פ"ב ה"ד) אין למדין לא מן הלכות ולא מהגדות ולא מתוספות אלא מן התלמוד פי' לאו דסמכא הוא אלא אם יסמכו בו אנשי התלמוד ויודו בו.
<b>הערוך ערך תלמוד</b>
<h2>דף קלא:</h2>
זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה — ירושלמי בסוף הלכה קמא דפ' תפלות השחר (פ"ד) וכי כרם היה שם אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשויין שורות שורות ככרם.
<b>הערוך ערך כרם ב</b>
<h2>דף קלג:</h2>
דייני דחצצתא היכי דיינו — פי' בית הקברות. וקרא עליה "בעתה אחישנה" (ישעיה ס', כ"ב) — כלומר עדיין לא הגעת להוראה בעתה תמצאנה.
<b>הערוך ערך חצצתא</b>
אזל זבן בוניתא, קרעה אשכח בה מרגניתא וכו' עד שמוה ניהליה בי"ג עיליתא דדינרי — פי' כלי קטן כמו אנטל.
<b>הערוך ערך עלת ב</b>
<h2>דף קלד.</h2>
ממשלות כובסין ממשלות שועלים.
<b>הערוך ערך משל ב</b>
שיחת דקלים — פירש רב שרירא בתשובות, יום שאין בו נשיבת רוח במקומינו יש בני אדם בקיאים פורסין סדין בין הדקלים ואין מתנענע, ועומדים בין שני דקלים הקרובים זה לזה ורואין איך ינועו חריותיהם זה אצל זה, יש בו סימנין שמכירין בהן הבקיאין כמה דברים, ואמרו ממר אברהם גאון שהיה בשנת אלף ק"מ לשטרות שהיה מכיר בשיחת דקלים.
<b>הערוך ערך סח א</b>
<h2>דף קלה:</h2>
שבח המגיע לכתפים — פי' מגיע לכתפים כגון ענבים והגיעו ליבצר ולישאם על כתפיו.
<b>הערוך ערך שבח</b>
<h2>דף קלו:</h2>
הכותב נכסיו לבנו — הלכתא כר"ל.
<b>הערוך ערך הלך</b>
<h2>דף קלז.</h2>
איזהו רשע ערום, זה המשיא עצה למכור בנכסיו כרבן שמעון בן גמליאל — מפורש, דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון ומכר ואכל — השני מוציא מיד הלקוחות דברי ר', רבן שמעון בן גמליאל אומר, אין לשני אלא מה ששייר ראשון.
<b>הערוך ערך רשע</b>
<h2>דף קלז:</h2>
האחין שקנו אתרוג מתפוסת הבית — פי' קודם שיחלוקו האחין בנכסי האב קנו אתרוג מן העזבון של אביהם, קנו מתפוסת הבית — חייבין, כבר פי' בע' קלבון.
<b>הערוך ערך תפס</b>
אמר רב פפא, משום דאתו ממולאי אמריתו מילי ממולייתא — פי' גאון זה נאמר על אדם גדול מפני שהוא גדול מדבר גדולות. פ"א, משום שאתם מבית עלי שהן חתוכי שנים תאמרו דברים חתוכים שאין להן ראש ואין להם טעם.
<b>הערוך ערך מל ז</b>
<h2>דף קלט.</h2>
מתניתין בשדך בשדכא, פשיטא — פי' אדם בטל שאינו מרויח כלום מן הנכסים, אבל אדם אחר שמרויח מאי דעבד עבד, בשדכא פשיטא דאין מתפרנסין הואיל דלית להו הנאה מיניה לא מחלי ליה.
<b>הערוך ערך שדך ג</b>
<h2>דף קמ:</h2>
אדמון אומר, בשביל שאני זכר הפסדתי. מאי דקמא. ס"א מאי דקאמר — פי' מאי קאמר.
<b>הערוך ערך קמא</b>
<h2>דף קמב:</h2>
אית חולק לטליא במקום בניא — פי' טליא — תינוק גדול, כדאמרינן (לעיל צ"א ע"ב) מטללי טליא וטליתא בשוקא כבר י"ו וי"ז ולא חטאן. "רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א) תר"י ביש מן טליותיה. "והנער איננו אתנו" (שם מ"ד, ל'), "ותחיינה את הילדים" (שמות א', י"ח), "אבינה בבנים" (משלי ז', ז') תר' אסתכלית בטלאי.
<b>הערוך ערך טלי ב</b>
מסכת בבא בתרא
<h2>דף קמג.</h2>
זיל לגבי דר' אבין דאסברתה ניהליה וכרכיש ביה רישיה בי מדרשא — כלומר ערבו לו דברי... והודה לו.
<b>הערוך ערך כרכש א</b>
בולי ואיסטרטיגי — כבר פירשנו בע' אסטרטיגי ובע' בוטי.
<b>הערוך ערך בל ב</b>
ההוא דמי כלילא דשדו בי מלכא אבולאי ואסטרטיגי — פי' בולי ואסטרטיגי — עשירים ושרים כדגרסינן (מגילה ט"ו ע"א) במרדכי והמן זה בא בפרוסבולי וזה בא בפרוסבוטי. תרג' "מצב פלשתים" (שמואל-א' י"ג, כ"ג) אסטרטיגון פלשתאי. "וישם דוד נציבים" (שמואל-ב' ח', ו') אסטרטיגין.
<b>הערוך ערך אסטרטיגי</b>
<h2>דף קמג:</h2>
שהיו לו הרבה בנים כחושין של קנים — "והר הבית לבמות יער" דירמיה (כ"ו, י"ח) ודמיכה (ג', י"ב) תרג' לחישת חורשא, "בחטי מנית" (יחזקאל כ"ז, י"ז) תרג' בחיטי דיחוש.
<b>הערוך ערך חש ג</b>
<h2>דף קמד.</h2>
שני אודייני דלנטורא הוא דעבידא — פי' ר"ח ז"ל אודייני שהוא מכתשת עשויה מעצמה לשכירות ואין בה משבח ממון אביהן. ורבינו גרשום זצ"ל פי' אפילו לא הניח להם אביהם אלא אודייני בור וכסוי השכר לאמצע, והא אודייני מחמת עצמן הוא שצריכין תדיר לנקות הבור ולכסותו שלא יפול בו זבל כדי שיקנו בני אדם מים נקיים, ואע"פ שאין הגדולים טורחין בו השכר לאמצע, שאני אודייני דמשום הכי השכר לאמצע דאפילו קטן מצי לנטוריה ולכסותו ומצי למימר ליה מלאכה כזאת אנו יכולין לעשותו.
<b>הערוך ערך אדן ב</b>
רב פפא אמר, אפילו אציצא דהרסנא — פי' אציץ ועציץ וגסטרא אחד הן ופי' בע' ג'.
<b>הערוך ערך אציץ</b>
רב אשי אנסביה לבריה ותלי ליה שישא דמשחא. היא אשישא שפירשנו במקומו.
<b>הערוך ערך שש ג</b>
הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא וכו' עד מנה לי בידך תנהו לפלוני.
<b>הערוך ערך תן ג</b>
<h2>דף קמד:</h2>
נפל אחד מהן לאומנות נפל לאמצע גמ' תנא לאומנות המלך — מה שמרויח באותה האומנות יחלוק לאמצע עם אחיו וזהו אומנות המלך שהיו מתחילין מבית שבראש המבוי למנות בעל הבית גבאי לגבות מנת המלך מבני העיר, ומה שמרויח באותו ממון הוא שלו בשכר שמקבצו, והקרן נותן לאוצר המלך, וחודש או שנה יהיה זה גבאי וחודש האחר שכינו הסמוך לו, וכן הולכין כסדר הבתים לכל בעל הבית חדשו, וכשהגיע לבית של אחין הללו ומינו אחד מהן השכר לאמצע.
<b>הערוך ערך פל ה</b>
ת"ר, האחד מן האחים שמינוהו גבאי ופלמיטס — פי' ממונה.
<b>הערוך ערך פלימטוס</b>
ברכת הבית ברובה — פי' ברכת הבית כגון הא דאמר (שבת קכ"ב ע"א) נר לאחד נר למאה, כל כי האי גוונא אין נותנין אלא כגון פת וכיוצא בה נותנין לה ואפילו בבית אביה.
<b>הערוך ערך ברך א</b>
האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב וחזרה שושבינות — חזרה לאמצע. גמר' ת"ר ה' דברים נאמר בשושבינות — "ולאמנון רע" (ש"ב י"ג, ג') תרג' ולאמנון שושבינא.
<b>הערוך ערך ששבן</b>
<h2>דף קמה.</h2>
ר"מ סבר קידושין לטיבועין ניתנו — פי' והלכתא בהא כר"מ, הלכך אפילו נתן לה בשעה שקדשה אלף זהובים ואמר לה הרי את מקודשת לי באלו וקבלתם מידו, כגון זה אמרו לטיבועין ניתנו, בין מת הוא, ובין מתה היא, בין חזר בו הוא, ובין חזרה בה היא בין היא קדשה עצמה, ובין קדשה אביה או אחיה, כל שתפסו לה קדושין באותו ממון — אין לו להחזיר ממנו כלום. וקיימא לן כאמימר דאמר, לעולם קדושי לא הדרי, והא דרב אשי לא קמה, הילכך כר"מ וכאמימר עבדינן.
<b>הערוך ערך טבע א</b>
<h2>דף קמה:</h2>
שמע קול טבלא איבעי ליה למיתי — בלעז אורגנו. בתרגום פסוק ראשון דשיר השירים, "ושמחת לבב כהולך בחליל" (ישעיה ל', כ"ט) וחדוות לבא דעמא דאזלין לאיתחזאה קדם ה' תלת זימנין בשתא במינין זמר וקל טבלא. "מאיש שומע שיר כסילים" (קהלת ז', ה') תרג' מגבר דאזל למשמע קל טבלא דשטיין.
<b>הערוך ערך טבלא א</b>
עתיר ניכסין עתיר פומבי — פי' עשיר בסחורות שיש בהן נפח כגון צמר גפן וכיוצא בו.
<b>הערוך ערך עתר א</b>
הכל צריכין למרי חיטיא.
<b>הערוך ערך חט ה</b>
ר' ינאי אומר, "כל ימי עני רעים" (משלי ט"ו, ט"ו) — זה אסתניס "וטוב לב משתה תמיד" — מי שדעתו יפה — פי' אדם שיש לו נפש רעה ואינה מקבלת כל דבר לראות דבר מאוס קורין לו אסתניס.
<b>הערוך ערך אסתניס</b>
<h2>דף קמו.</h2>
השולח סבלונות לבית חמיו — גמר' מהו שישלש בסבלונות — פי' אם שלח סבלונות במאה מנה ואכל בבית חמיו כחצי דינר, מי אמרינן אלו אוכל בדינר — זכו בבית חמיו בכל הסבלונות, השתא דאכל כחצי דינר — יזכו בחצי הסבלונות, והוא הדין בשליש וברביע.
<b>הערוך ערך סבלונות</b>
וזו הלכה העלה רב אחא שר הבירה לפני חכמים באושא — פי' פלטורין.
<b>הערוך ערך בירה</b>
תרגמ' רבא, בייכא וסבכתא — פי' בקישוריה בכפה שעל ראשה דלא דבר חשוב הוא ובמתנה יהיב לה.
<b>הערוך ערך ייכא</b>
בייכא וסבכתא — כבר פי' בע' ייכא.
<b>הערוך ערך סבכה</b>
מעשה באדם שאמרו לו אשתו תתרנית היא — פי' חולי החוטם יש לה שאינה יכולה להריח.
<b>הערוך ערך תתר ג</b>
<h2>דף קמו:</h2>
הדרא בה איהי, אפילו כישא דירקא הדרא — פי' אגודה של ירק.
<b>הערוך ערך כש א</b>
רב ששת אמר, ר' שמעון שזורי היא, דתנן בפ' האומר התקבל גט (גיטין ס"ה ע"ב) ר' שמעון שזורי אומר, אף המסוכן — כבר פי' בע' חזר. פי' המסוכן חולה הקרוב למיתה, כדתנן (חולין ל"ז ע"א) השוחט את המסוכנת, רבן גמליאל אומר, עד שתפרכס ביד.
<b>הערוך ערך סכן</b>
<h2>דף קמז.</h2>
ת"ר, ג' דברים צוה אחיתופל לבניו וכו'. תניא אבא שאול אומר, יו"ט של עצרת ברור — סימן יפה לכל השנה ועיקר הדבר מפורש [בתוספתא] תחילת מסכת ערכין (פ"א) כי כך היתה יום נתינת התורה צח וברור.
<b>הערוך ערך בר ב</b>
<h2>דף קמח.</h2>
אמר רב נחמן, שכיב מרע שאמר הלואתי לפלוני — הלואתו לפלוני, ואע"ג דליתיה בבריא — פי' הלואתי לפלוני אותיותי שהן השטרות שכתוב בהן ההלואה וקיי"ל דאין אותיות נקנות במשיכה אלא בשטר ובמסירה, ולגבי שכיב מרע אמרו רבנן, דברי ש"מ ככתובין וכמסורין דמו, ושמואל אמר, לא ידענא מאי אידון בה, זה שקנה מידו, וסתם קנין לכתיבה עומד שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר.
<b>הערוך ערך לו א</b>
המוכר בית לחברו ואמר לו על מנת שדייטי העליונה שלי — דייטי העליונה שלו — פי' עלייה.
<b>הערוך ערך דייט</b>
<h2>דף קמט:</h2>
חוץ מאחד מריבוא שבהן — פי' אחד מריבוא לאו כל כך דוקא דצריך למימר הכי, אלא אפילו אמר אחד מריבוא — לא יצא בן חורין, דמסתברא דאותו אחד מריבוא אדידיה קאי, יש ששונין חוץ מאחד מרובו ופי' חוץ מדבר אחד שהוא הרוב.
<b>הערוך ערך רב ד</b>
<h2>דף קנא:</h2>
מחינא לך בסילוא דלא מבע דמא — פי' סילוא דלא מבע דמא זה החרם שמכה כמו קוץ אע"פ שאינו שותת המכה ההיא דם.
<b>הערוך ערך סל ד</b>
לא תיתלו בוקי סריקי ברב נחמן, הכי א"ר נחמן, הרי הוא כמתנת בריא והויא קנין — פי' כלים רקים כמו בקבוק כלומר דברים שאין בהם ממש.
<b>הערוך ערך בק ג</b>
בוקי סריקי — כבר פירשנו בע' בק.
<b>הערוך ערך סרק א</b>
מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנתן כבינתי לבתי — "והצניפות והרדידים" (ישעיה ג', כ"ג) תרג' וכתריא וכבינתיא.
<b>הערוך ערך כבינת, רד ד</b>
<h2>דף קנב.</h2>
בבי רב משמיה דרב אמרי, ארכביה אתרי רכשי — פי' על שני סוסים הרכיבוהו כלומר ב' כוחות וחזוקין מחזקינן ליה.
<b>הערוך ערך רכש</b>
<h2>דף קנג.</h2>
אמרה לו טבאי ארביה אטעויי קא מטעית לי — פירוש קללתו יהי רצון שתטבע בספינה.
<b>הערוך ערך טבאי</b>
<h2>דף קנד:</h2>
והוציא זה את אונו — פי' אונו שטר המכר בל"י קורין אותו אונו.
<b>הערוך ערך אן ד</b>
שטר פסיס הוא זה — פי' שפייסתני בשעה שהיית רוצה לישא אשה שאכתב לך שטר ששדה זו מכורה לך בעבור שיראו אותך ויהיו סבורים שאתה עשיר קונה נכסים, ומעולם לא החזרת לי ולא שלך היא השדה, או שטר אמנה שמכרתי לך שדה זו על מנת שאאמין לך הדמים עד זמן שקבענו, ומעולם לא נתת לי הדמין, ויש פ"א בע' אמן. ירושלמי (כתובות פ"ב ה"ב) שטר פסיס הוא זה לשון יון אמונה — פיסטיס, הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה, כותבת שטר פסיס לאחר פי' שפייסה לאדם אחר הריני נישאת ואין רצוני שיבאו נכסי ליד בעלי אכתבם לך במתנה ולאחר זמן אם יגרשני או שימות אטלם ממך.
<b>הערוך ערך פסיס</b>
שטר אמנה — פי' שטר אמנה — כתוב לי שטר חוב על עצמך והאמן לי עד זמן פלוני ואתן לך הממון.
<b>הערוך ערך אמנה א</b>
<h2>דף קנה.</h2>
אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ נעשה גדול — פי' אלא אם נעשה המוכר גדול.
<b>הערוך ערך גדל ב</b>
<h2>דף קנו:</h2>
מקיימי קוצים היו, ור' אליעזר לטעמיה, דתנן בפ"ה בכלאים (מ"ח) המקיים קוצים בכרם, ר' אליעזר אומר, קידש, וחכמים אומרים, לא קידש — פי' שרואה כלאים זרוע ואינו עוקרן.
<b>הערוך ערך קם ב</b>
<h2>דף קנז:</h2>
מהדורא קמא דרב אשי — פי' ר"ח קבלה היא בידינו כי כל שנה כשמתעסקין בכל שנה ב' חדשים בתלמוד משלימין כל שנה וחוזרין מתחילה, ורב אשי האריך בישיבה ששים שנה שהיה מתעסק בכל שנה באלול ואדר שהן חדשי הכלה והשלים התלמוד ב' פעמים, ובמהדורא קמא כשהגיע בזה הענין פי' לתלמידיו — ראשון קנה, ובשנייה פי' — יחלוקו, והילכתא יחלוקו.
<b>הערוך ערך הדר ג</b>
<h2>דף קנח.</h2>
נפל הבית עליו ועל אשתו — פי' נכסי צאן ברזל הם ששנו בית הלל בחזקתן סתם, ופירשו כתובת מנה מאתים בחזקת יורשי הבעל, ונכסי מלוג הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי אשה, ואמרינן בגמרא, הא דאמרי בית הלל בנכסי צאן ברזל שהן בחזקתן בחזקת מי, נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש, והילכתא כבר קפרא דתני יחלוקו, ופי' נכסים הנכנסים והיוצאים עמה הם שנפלו לה אחר שנשאת ונקראין נכסי מלוג שיוצאין אם הם בעינייהו.
<b>הערוך ערך נכס</b>
<h2>דף קנט:</h2>
אנא בשכוני גואי הואי — פי' אמר לו המערער מעולם לא מכרתי אותה לך ולמה החזקת בה יותר ממני דאנא בשכוני גואי הואי בגו ההוא ביתא ולא חששתי למה שהיית דר בשכוני בראי. "יצרנהו כאישון עינו" (דברים ל"ב, י') תר"י שכנא בבא דעינא.
<b>הערוך ערך שכן</b>
אתא לקמיה דר"נ א"ל, זיל ברור אכילתך — פי' ברור דבריך כי אכלתה שני חזקה.
<b>הערוך ערך בר ב</b>
<h2>דף קס.</h2>
גט פשוט — עדיו מתוכו, ומקושר — מאחוריו — פי' גט פשוט — שטר פשוט כגון שטרות שלנו, והאי גט אפילו בשאר שטרות מיירי דכל שטרות איקרו גט, כדאמרינן (ב"ק צ"ה ע"א) וגט חוב שאין בו אחריות. פי' עדיו מתוכו במקום כתיבה תחת הכתיבה. פי' מקושר הוא עשוי כקישורין ותפירות, וכך היו רגילין לעשות בראש הקלף היו כותבין שיטה אחת זכרון עדות שהיתה בפנינו ואח"כ היו מניחין חלק כשיעור שיטה אחת והיו מקפלים שיטה ראשונה הכתובה על שיטה שניה שאינה כתובה ותופרין אותה שיטה הכתובה על שיטה שאינה כתובה, ואח"כ כותבין בשיטה שלישית בירח פלוני בכך וכך בו ומניחין שיטה ד' חלק וחוזרין ומקפלין שיטה הכתובה על החלק ותופרין אותן ביחד, ושוב כותבין בשיטה (השנת) [חמישית] בשנת כך וכך לבריאת עולם. ומניחין שיטה ו' חלק ומקפלין ותופרין הכתוב על החלק, ובין אלו הקשרים משלימין כל הזמן ושאר כל השטר כותבין פשוט כשאר כל השטרות וזהו פשוט שבמקושר. ומפורש בגמ' טעמא מאי עבדו מקושר, אתרא דכהני הוה. ודינו של מקושר שיהו עדיו חתומין מאחרי הכתיבה בין הקשרים כדמפרש בגמ', מפני שיכול לעשותו פשוט שיקרע התפירות ויתפשט כל הכתב. ואותן ג' השורות העליונות שיש בין שורה לשורה ריוח שורה אחת לא חיישינן.
<b>הערוך ערך גט</b>
<h2>דף קס:</h2>
פלייה וחזייה — פתח הגט ופשטו וראה הזמן שלו, ומניין שהוא לשון בדיקה, דכתיב "לא תפאר אחריך" (דברים כ"ד, כ') ומתרגמינן לא תפלי בתרך.
<b>הערוך ערך פל ב</b>
<h2>דף קסא:</h2>
רב צייר כוורא — פי' צורת דג.
<b>הערוך ערך כוור</b>
רב צייר כוורא, ור' חנינא צייר חרותא — פי' צייר חריות של דקל.
<b>הערוך ערך חרת ג</b>
רבה בר רב הונא צייר מכותא — פי' ספינה, ורב חסדא היה כותב בגט ס' מחסדא, ורב הושעיה היה כותב ע' מהושעיה, ומכירין חתימות ידייהו, ומקומו זכור בע' חרותא.
<b>הערוך ערך מכתא</b>
<h2>דף קסב:</h2>
מלאהו בקרובין — כשר — פי' היה בין כתב לעדים חלק שתי שיטין ומילא החלק בקרובין כשר.
<b>הערוך ערך מל יב</b>
<h2>דף קסג.</h2>
אמר רב, לא שנו אלא בין עדים לכתב, אבל בין עדים לאשרא אפילו טובא נמי כשר — פי' אשרא היא אשרתא והוא קיום השטר שמקיימין ב"ד וכותב אשרנוהו וקיימנהו.
<b>הערוך ערך אשר א</b>
דמדיית ליה — פי' דמדיית בדיו החלק, כלומר עושה נקודים של דיו בין העדים לאשרא.
<b>הערוך ערך דיו</b>
דמטייט להו. ס"א, דמדיית ליה וכבר פירשנו בע' דיו.
<b>הערוך ערך טייט</b>
שטר הבא הוא ועדיו על המחק — כשר.
<b>הערוך ערך מחק</b>
<h2>דף קסד:</h2>
א"ל, הב לי שטרי, וא"ל, אירכס לי — פי' נאבד.
<b>הערוך ערך רכס ג</b>
מי פקיע ר' במקושר — פי' כמו בקי.
<b>הערוך ערך פקע ד</b>
ההוא שטרא דהוה כתוב ביה בשנת פלן ארכן... מנהגא של אומה זו שנה ראשונה של מלך קורין לו ארכן — "איה בית נדיב" (איוב כ"א, כ"ח) תרג' אן בית ארכונא.
<b>הערוך ערך ארך</b>
סומכוס אמר, הינא אחת — פי' בל"י קורין לאחת הינא, ב' — דיו, ג' — טריאה, ד' — טיטרא, ה' — פינטי, וכן פינה בל"י גוניאה, וכשרוצה לומר בית זה ג' פינות יאמר טריגון פי' שלש — טריאה, פינה — גון.
<b>הערוך ערך הן ג</b>
בית עגול, דגון, טריגון, טטרגון, פינטיגון וכו' — פי' בית שיש לו ב' כתלים שמו דיגון, ג' כתלים שמו טריגון, ה' כתלים שמו פנטיגון, ד' כמנהג הבתים ששמו טטרגון.
<b>הערוך ערך טרגון</b>
טטרגון — כבר פירשנו בע' דגון.
<b>הערוך ערך טטרגון</b>
פנטיגון — חמש — עיי' בע' הין.
<b>הערוך ערך פנטיגון</b>
בית עיגול — דיגון — פי' סגלגל ככבשן שאין לו פינות.
<b>הערוך ערך עגל ג</b>
שלש עבירות אין אדם ניצל מהן בכל יום, הרהור עבירה, ועיון תפלה — כלומר שמחשב בדעתו אכוין דעתי בתפילתי כדי שיעשו לי רצוני והיינו שדומה כמו מנסה לבוראו.
<b>הערוך ערך עין א</b>
<h2>דף קסו.</h2>
פריטי דדהבא לא עבדי אינשי.
<b>הערוך ערך פרט ג</b>
אמר רב אשי, רישא דכתיב ביה דינרי — זהב, סיפא דכתיב ביה דינרין — הן של כסף, ומנא תימרא דשני לן בין דינרי לדינרין, דתנן, בפ"ק דכריתות (ח' ע"א) האשה שיש עליה וכו' — דינר של כסף אחד מכ"ה בדינר של זהב.
<b>הערוך ערך דנר</b>
המעון הזה לא אלין הלילה — פי' נשבע שבועה במקדש.
<b>הערוך ערך מעון</b>
<h2>דף קסו:</h2>
אם אלין הלילה עד שיהו בדינר וכו' עד עמדו קינין בו ביום ברבעתים — פי' היינו חצי דינר כסף, ולא משום הכי קרי רבעתים דליהוי רביע, אלא שבלשון הברייתא ובלשונן קורין לחצי דינר רבעתים, דהשתא נתזלזלו בפחות מה שאמרו, ולהכי נשבע ותיקן שלא יתאחרו שם היולדות ויתבטלו מפריה ורביה. פ"א, רבעתים ב' רביעים של סלע שיבאו ב' דינר כמו שנשבע.
<b>הערוך ערך רבע א</b>
כתוב בו מלמעלה — פי' שמות של כלים. פי' אחר ספל — סאה ופלגא, קפל — קב ופלגא. פ"א, קפל דבר המקופל וכפול כמו מקטורן שהוא מכוסה מן הבגד מבחוץ או שאר בגד כפול. "וישם באגנות" (שמות כ"ד, ו') תר"י ספלים.
<b>הערוך ערך ספל</b>
אסוכי מסכי להו בזוזא — פי' הפרוטות בסכום מצטרפין אותן ומשוי להו זוזי בשטרא ולא כתבי פרוטי סכום למניינא.
<b>הערוך ערך סך ח</b>
<h2>דף קסז.</h2>
ההוא בזבנא דאתי לקמיה דאביי. ס"א, בזבזנא — פי' הממונה על המכס של עוברי דרכים.
<b>הערוך ערך בזבנא</b>
ההוא שטרא דהוה כתיב ביה תולתא בפרדיסא, אזל איהו מחקיה לככיה דבית ושוויה ופרדיסא — פי' מחק השינים של ב' מעלה ושל מטה.
<b>הערוך ערך ככא</b>
דרב אחא בר אדא דרתית ידיה היכי זייפת — פי' אינו יכול לעמוד בחזקה אלא ברתת וברעד איברים מלשון "רתת" (הושע י"ג, א').
<b>הערוך ערך רת ג</b>
אחדית ידי אמיצרא — פי' גשר של נסר קטן מגמלא.
<b>הערוך ערך מצר א</b>
ואמרי לה, קם אזרנוקא וכתב — פי' חמת עשויה מעור למלאות בו מים מן הבור. "כאובות חדשים" (איוב ל"ב, י"ט) תרג' היך לגינין, לקינין, זרנוקין. "כי הייתי כנאד בקיטור" (תהלים קי"ט, פ"ג) תרג' הויתי היך זרנוקא דתלי בקטרא.
<b>הערוך ערך זרנק</b>
<h2>דף קסז:</h2>
שטרי בירורין — עיי' בע' בר.
<b>הערוך ערך שטר ב</b>
שטרי בירורין וכל מעשה בי"ד אינו אלא מדעת שניהן, ושניהן נותנין שכר — פי' שטרי טענתא בי"ד שקבלו טענות בעלי דינין וכתבום בשטר.
<b>הערוך ערך בר ב</b>
היא היא קשא לה ובגר לה קלא — "ואתם ישישים" (איוב ל"ב, ו') תרג' ואתון קשישין.
<b>הערוך ערך קש ד</b>
מיקש הוא דקשה לה ובגרה לה קלא — פי' גדלה ובגרה ונעשה קולה עבה.
<b>הערוך ערך בגר</b>
<h2>דף קסח.</h2>
אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות, פשיטא, לא צריכה. בשדה שהיתה בורה מזמן גדול, מהו דתימא ריוח דהנותן הוא שמתקן שדהו חריבה, והוא יתן קמ"ל, דלא.
<b>הערוך ערך בר ג</b>
לא ניחא לי דתהוי זכותאי גבי זכותך דדמית עלי כאריא ארבא — פי' "כזאב ערבות" (ירמיה ה', ו') שהוא בעל מריבות. פ"א, כארי אורב.
<b>הערוך ערך ארב ג</b>
במאי קא מפלגי, ר' יהודה סבר, אסמכתא לא קניא, ור' יוסי סבר, אסמכתא קניא — ואסיקנא אסמכתא לא קניא, מאי טעמא, שסומך בדעתו שיכול לפורעו עד הזמן ולא גמר להקנותו, ואעפ"כ אי קני מיניה בבית דין חשוב בדלא אנוס קניא, דהכי גרסינן בפ"ד דנדרי אונסין (כ"ז ע"ב) והתנן, מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו וכו' עד דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אמר רב, אין הלכה כר' יוסי דאמר אסמכתא קניא, והוא דלא אניס, והוא דקני מיניה בבית דין חשוב.
<b>הערוך ערך אסמכתא</b>
<h2>דף קסח:</h2>
נמחק או נטשטש, אם רישומו ניכר — כשר.
<b>הערוך ערך טשטוש</b>
הוו קא טרדי ליה — פי' מפצירין אותו ומבלבלין אותו.
<b>הערוך ערך טרד</b>
<h2>דף קסט.</h2>
לימא ליה בעל חוב שוף לי ואיקום בה פי' שוף בשופי, כדגרסינן בפ' האשה שנתארמלה בגמ' העדים (כתובות כ' ע"א) והוא שאכלם בעליהן שלש שנים ובשופי.
<b>הערוך ערך שף ג</b>
<h2>דף קע.</h2>
במקויים כולי עלמא לא פליגי — כבר פי' בע' אשר ובע' הנפק.
<b>הערוך ערך קם ב</b>
אמר רב נחמן, במקויים כולי עלמא לא פליגי דיחלוקו, כי פליגי בשאינו מקויים, רבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, ואי מקיים ליה פליגי, ואי לא מקיים ליה לא פליגי, ורבן שמעון בן גמליאל סבר מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו — פי' שטר שיש בו קיום בית דין חשוב כמו טלית ואדוקין בו מלוה ולוה ויחלוקו, ושאינו מקויים אם מקיימו המלוה משוי ליה ממונא ויחלוקו דברי רבי, קסבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, והלכה כרבי. רבן שמעון בן גמליאל סבר אע"פ שאין יכול המלוה לקיימו — יחלוקו, דממונא הוי, דמאחר שמודה הלוה בשטר שכתבו — אין צריך המלוה לקיימו, ולא הלוה צריך שיאמר לו פרעתי, ואפילו אומר פרעתי אינו נאמן אחר שהודה ואמר כי זה השטר כתבתיו עלי מקויים, אבל כשכופר איני יודע בזה השטר מעולם, אז צריך קיום.
<b>הערוך ערך דד א</b>
<h2>דף קעב.</h2>
אם היו משולשין יכתבו סימן — פי' כיצד יעשו כששמות שניהם יוסף בן שמעון ישלשו — יכתוב כל אחד שמו ושם אביו ושם זקנו, ובכך ינכר הדבר, ואם היו משולשין ששמות זקניהן שוין יכתוב סימן המשפחה, ואם היה סימנן שוה יכתוב כהן אם אחד מהן כהן, פי' יכתוב סימן אם יש באחד מהן סימן אחד או ארוך או גוץ או לבן או שחור דברים שיש בזה ואין בזה יכתוב אותו סימן.
<b>הערוך ערך סמן</b>
<h2>דף קעג.</h2>
שני אחים דשמטי מהדדי — פי' ענין חטיפא.
<b>הערוך ערך שמט א</b>
<h2>דף קעג:</h2>
כיוצא בו אמר רשב"ג, הערב לאשה בכתובתה וכו' עד שמא יעשו קנוניא — פי' רמאות בשביל שתקח כתובתה מן הערב וחוזרת ועושה פשרה עם בעלה.
<b>הערוך ערך קנוניא</b>
<h2>דף קעד.</h2>
רב הונא בריה דרב יהושע אמר, אימר צררי אתפסיה — פי' שמא צרור של כסף התפישו הלוה למלוה קודם מיתתו שיפרע חובו מהם.
<b>הערוך ערך צר ב</b>
<h2>דף קעד:</h2>
איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסיו כרבן שמעון בן גמליאל — דיש נוחלין העיקר (לעיל קל"ז ע"א) ושם מפורש.
<b>הערוך ערך רשע</b>
<h2>דף קעה.</h2>
אדם משטה בשעת מיתה או לא — פי' מצחק.
<b>הערוך ערך משטה</b>
<h2>דף קעה:</h2>
ערב היוצא לאחר חיתום שטרות — פי' אחר חתימת עדים כתב ופלוני ערב.
<b>הערוך ערך ערב ב</b>
אחר חתום שטרות.
<b>הערוך ערך אחר ב, חתם</b>
הנח לו ואני נותן לך — פטור, שלא על מנתו הלוהו — פי' רבי גרשם ז"ל שלא על מנתו של ערב הלוהו, כלומר לא אמר לו ערב בשעת מתן מעות הלוהו על מנת שאני אפרע לך. ויש ששונים ומפרשים אמונתו ממש.
<b>הערוך ערך מנת ב</b>
